Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1903-01-01 · (I.) 1903 - 5664 (1903) · page 20

14 welche in einer neueren Auflage des Werkes ausgemerzt zu werden verdiene. Wir werden ein anderes Mal noch Veranlassung nehmen, angeregt durch einen unserer ehemaligen Hörer, der auch für die geschichtlichen Vorlesungen im Seminar die nötige Zeit und Aufmerksamkeit hatte, diese und ähnliche Invektiven gegen unsere grossen Männer zurückzuweisen.*) Nach dieser Abschweifung hören wir nun von vielen Beispielen, wie Rab. Tarn bescheiden auftritt, den metrisch gefassten Eingang zu seiner Antwort an den ר' שמשון תקן, der sich an ihn mit verschiedenen Anfragen gewendet hatte: (No. 8). אנכי הצעיר לא עצה ולא גבורה אכן הוא המשיב מלחמה שערה אכן הוא המביא כשרון הטהרה אכן הוא כבור סיד, טפה לא נחסרה כי ערום אגבי ואין כסות בקרה ישיב על שגיונוח ואל הרוק בי מרה אנכי רש ונקלה אמרתי נמהרה אנכי בור נשבר מימי מי מערה להשיב על תוכחתו זחלתי ואירא אם כהה הברזל קלקל פנים וצורה כי ידעתי כי עמקו שאליתם ולא נס^או ממני אך לנסותי בחירודיו גלה לי סורו •ואשרי עבדיו ותלמידיו חתומי למוריו Es waren aber auch keine blosse Redensarten, die wir bei den Weisen jener Zeit finden, die an Rab. Tarn sich wenden, und in ihrer Anrede sich ausdrücken מבלעדיך לא ירים איש ידיו ורגליו ועל פיך אנו חיים. ביד מי כח וגבורה לגדל ולחזק .. . רבנו הגדול רבינו הקדוש רבנו יעקב כי בלעדיך לא ירים איש ידיו ורגליו בכל הארץ. מלכים בך ימלבו ולא יעשה גדולה עד התגלע הסוד אליך und dergleichen gereimte und ungereimte Phrasen, die aber Rab. Tarn wahrlich nicht zur Überhebung oder Unbescheidenheit führten. Auch von unserem verewigten Rabbi kann ich dies behaupten; er hat mir ausdrücklich einmal gesagt, seit wie vielen Jahren er nicht mehr über den Strich hinblicke, d. h. die Phrasen in den Titulaturen und Anreden der an ihn gerichteten Briefe ungelesen oder unbeachtet lasse. Aber etwas anderes ist es, was wir bei objeetiver Beurteilung als Erfahrungssatz aufstellen können: Grosse Männer von wahrhaftiger Religiosität und festem Charakter, oder prägnanter *) So sind inzwischen erschienen: Zur Ehrenrettung des Maimonides in der Israel. Monatsschrift 1901 p. 21 und: Seid vorsichtig mit Euren Worten (zu Carlebach; Die rechtlichen und socialen Verhältnisse) im Israelit 1902t p- 141.