Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1905-01-01 · 28. für das Schlujahr 1904-1905 (1905) · page 280

28 במות אחי זיל עטרת ספיר ויהלום. ישכב וינוח בשלום. — לחזות בנועם שיח השדה והכרמים לשוט ולהתהלך על זרעיו נטעיו ומחמדיו בפריו עם נרדיו, לשמוע שריקות צפרים המצפצפים והמהנים ■ מתענגים חוגגים על השריגים, לראות איל וצביה ויהמור ואיק׳יו ודישון ותאו וזמר עובדי הארץ1) לשמוע השמחים אלי גיל בחלקם העומדים רחוק מן הישוב ישישו כי ימצא גבר, יען כי בהיותי בביתי כל אשר ראו עיני העירני לזכור ימות עולם וכל אשר שמעתי העירני ■מהימים הראשונים אשר היו טובים עד כי כמעט גזרתי על המת שלא ישתכח מן הלב — ע״ב חשבתי למצא מרגוע לנפשי באשר אמרתי אעלים לעתות בצרה ולא כל היום מרי שיחי יכבד וידי על אנחתי, ויהי היום יצאתי, וארא שה יפה עינים וטיב רואי רועה באחו שלי ושקט לבטח ויאכל וישבע וישא עיניו וירא והנה רחל2) באה מן הצאן אם השה היתה, ובראותו אותה כאיל על אפיקי מים מדלג ומקפץ שמח לקראתה, ועודני מתעלם בשמחתו. והנה ראיתי טבח בא ויקה את השה וישאהו וישחטהו אל הטבח בי יברך הוא את הזבח, ב־ה שעתא כל העדר נשא קול ויבבו, אמנם אמו כמבכירה עלי אבנים תחיל תריד בשיחה ותהים כאלו אל אל תשוע לרפא שבריה כי מטה מאנה להנחם. ופן תאמר דברך זה לא היה ולא נברא אלא למשל היה3), העבודה, כך היה, אז אמרו כליותי זכרנו את הדאגה4) אשר מצאתנו ביוצא וכדומה לזה קרה לנו ותהפך לאבל מחשבתי ואלך לי מרחק כמטחוי קשת בין צאלים וענפי יער ובמר רוחי שפכתי שיחי ־ואומר. אם אדברה לא יהשך כאבי. כי נהמה אין להביא. ואחדלה מה יהלך משברי. כי רופא אין לי אפם צרי. שבתה רפואה ונפקד רופא. חזק הוא ולא רפה. אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר5) אם מר מר ואתמרמר, כי על הבל מר לי מר. האמנם אני עלוב והזמן עולב. הקולמוס לשון הלב. אלכה נא אאור לי הזמן הרע הזה. אשר משמן בשרי ירזה. שפך באין אשורי. ואבכה על בחורי. ואם אין פה איש האזינו השמים ואדבר. ותשמע הארץ מילין אחבר. ואם צאן פזורה ונדחה, תרים קול יוצאת וצוחה. בהלקח שה מן העדר. מה יעשה המות הרע עת יפרוץ גדר. ירחיב רשתו. ידרוך קשתו ויקה מאתו בלי עתו. תפארתו ותוחלתו ורק על הישרים בלבותם שיניו יחרוק. ומיושבי חלד תוכם יאכל קליפתם יזרוק6). כי יראה איש צדיק 1) דברים י״ד הי. ו א יק" ו (במקום אקו'שבפסוק) הוא קול הברה אשר :קראת באיטלקית eco וזמר עובדי הארץ הוא שיר האברים. 2) רחל היא שם אמו שהיתר, נם אם המת. *) ע״פ ב״ב ט״ו: איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה. 4) מליצה זו נם למעלה סי׳ ו׳ (הערה 4). 5) ב״ב פ״טז *) חנינה ט׳ ז תוכו אכל קליפתו זרק (ר״מ).