Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1905-01-01 · 28. für das Schlujahr 1904-1905 (1905) · page 279

29 תמים אליו תשוקתו, יפריש כנפיו. יקחהו ישאהו על אגרתו. ורשעים ישכנו ארץ אליהם לא חש. ימותו בעטיו של נחש1). אם סחרחר ונעצב לבי. לא לחנם כי יד אלהים נגעה בי. ובל כוחתי סר צלם מעליהם. כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם, והיה האיש ההוא תם וישר. ירא אלהים ומרע סר. לו גולות עליות ותחתיות, אהוב לשמים ולבריות. לא ישוב רק אחד מכל בואיו..ונושא חן בעיני כל רואיו. איך נפלת משמים הילל בן שחר. זיוך כיין חלבון וצמח צחר. מאן אמר (fol. 17 a) לעיני כד אנפך חזינא. על האי שופרא דבלי בארעא קא בכינא2 *) מי נתן פניך הנעימים למשיסה ומשטח כרמים. איה דבריך בין נדיבי עמים. בין השרים יהפרתמים. איה אמרותיך הנמרצות בין סוחרים נכבדי ארצות. ומלולך מלא חכמה ומזימה בתורת ה׳ התמימה. ומי האמין בעסקך בצרכי צבור לש״ש ובאמונה. הנשאך על כתפם בהספד וקינה. ועם היות המות טבעי לכל נוצר, ולא יציל טמנו מעוז ומבצר. קטון וגדול ועבד חפשי. שם יהיו חכם ונשיא. במסתרים תבכה נפשי. כי כבכורה בטרם קיץ הוסר. כשגם הוא בשר. לא מלאו שנותיו. לא הגיע לפרקי אבותיו. לא כהתה עינו ועוד לא גס ליחה. מרוב זקנה כי אם בטוב כחו. בחור בן שלשים שאנן ועלהו עוד רענן. נגנז כשושנה בין החוחים. תנוח על אחד השיחים. יקחוה אוררי יום. תיבוש ולא תמצא פדיום. מה זה היה לאנקונ״ה מה היה שם, והאדמה איך תשם, כי יצא הקצף מלפני השם. להשמיד להרוג אוהבי ושכני8), אחי אחי בניך עוללים ויונקים וגדולים בשכלם, אשר טפחת ורבית מות כלם, ותהי שר׳י עקרה אין לה ולד בחילה תסולד4), עליהם תזיל דמעה והנה דבתה הרעה, וישב אחור ויקח לה. יולדה אשת חיל עטרת בעלה, עוד זה מדבר וצועק על אשתו. והנה דרך קשתו. אל בנו רב פעלים השליט יוסף ויגוע ויאסף. הן עוד. לא שלמו ימי אבלו, עוד לא רוחץ טבבי דמעות נוזלים לו. אכזרי לא ירחם ידו הדה, וירד אליו יהודה. אז צעקו חוצה מר אראלים. טי עור כמשולם. הלנצח תאכל חרב. בבקר תאמר מי יתן ערב. ועת אשר חשב ידך אלהים לי. כי חתן תמים עתה לי5). זה ינחמני מעצמן. אז גדול מאד הכאבון. ויאמר ה׳ אל אברם לך לך מארצך. הן קרבו ימיך למות בא קצך. שריד מעיר האביד, והאחרון הכביד. היו קרוביו יתומים ואשתו אלמנה. x) שבת ניד ע״ב (ב״ב י׳־ז ע״א): ארבע■ מתו בעטיו של נחש. 2) ברכות ה': 8) בחדשים מעטים מתו במה קרוביו באנקונה כנראה מהמשך הקינר, ראשונה מתה האשד, שרי בשעת לדתה עם בנה, השני היה בנו יוסף, השלישי יהודה, הרביעי אברהם אשר קונן עליו קינה זו, רחל היא אם אברהם והמחב־ 4) איוב ו׳ וי. 5) עפ״י הכתוב שמות ו, כ״ה כי חתן דמים אתה לי.