Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1905-01-01 · 28. für das Schlujahr 1904-1905 (1905) · page 251

57 לגאון הרמב״ם ספר אהבה הלכת תפלה פרק ו׳ ודל אסור לי לאדם לעבור אחורי ב״ה בשעה שהצבור מתפללין אלא א״ב ובו׳ עד אומרו ואם יש לו תפילין בראשו מותר לו לעבור שהתפילין מוכיחים עליו שהוא רודף אחר המצות ואינו ממבטלי התפלה. הלא נראה מדבריו שההולך חוץ לב״ה בלא תפילין יש לחשוד עליו שאין לו חפץ לבא להתפלל לה׳ אמנם אמרו כשהתפילין עליו הם לו ערות וראיה שרצונו לילך לב״ה או לאחר ואם לא אז עוד מעט1). עאכ״ו הבא לב״ה ועומד שם ואח״ב יוצא מפנו בתפילין וטלית שבודאי רצונו לשוב וקל וחומר בדיננו זה אשר אנחנו בו שהאיש הנ״ל בא לב״ה ועמד שם עד נמר כל הזמירות וקדיש וברכו ויצא בתפילין על ראשו ובזרועו ועושה להכעיס בלי היות לו שום עסק שבודאי רצונו לשוב ולכן בראותי את כל הנ״ל יצאתי לדרכי כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו. ולא היה לי לחשוש שיוצרכו הצבור לפסוק תפלתן כי היה הרשות בידם לנטור תפלת כל היוצר וקדושתו וק״ש וי״ח בלחש ובקול עד הקדושה וזה נראה לכל הגאונים והפוסקים אשר מעט מזעיר אביא פה לראיה. תחלה לאבודרהם'בתשובת ׳שאלה להרמב״ם ודיל התחילו בעשרה ברכת היוצר והלכו להם מקצתן משלימים ואומרים הקדושה וב׳. ובשם תרומת הדשן הביא הקאה2) אם התחילו בעשרה בשחרית וכ׳ רשאין הנשארים לגמור וכו׳ עד אמרו, כן שמעתי שאחד גדול הורה כך שאם התחילו התפלה בעשרה רשאים לגמור סדר קדושה וקדיש שאח״כ שלא בעשרה. ואמרינן במגילה אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה פחות מי׳ ואמרינן עלה בירושלמי אם התחילו אין מפסיקין3) ועלה פסק הרשב״א בתשובת שאלה ס׳ צ״ה דאפילו התחילו באבות גו׳ אפילו קדוש קדוש עכ״ל. והבנימין זאב בדיני ס״ת וב״ה ס׳ ק״ע על דין פריסת שמע הביא הא דמגילה דאמרינן לעיל ואמר עלה וז״ל: דכיון שהתקינו קדיש וברכו לאומרם על הברכות זכר ובשביל שיצאו מקצתן הייתי אומר שצריכין שם כל העשרה בכל הברכות ובלאו הכי לא. לכן בא להשמיענו כי לאחר אמירת קדיש וברכו אם הלכו מקצתן גומר הברכות ועליהם נאמר ועוזבי x) כלומר אם לא באותו רגע אהר שהיה קטנה, *) א״ח סי׳ נ״ה. 3) מגלה ד* די, בירושלמי שם (דף ע״ה ע״א); התחילו בעשרה ויצאו להם מקצתן גומר ועל כולם הוא אומר ועוזבי ה׳ יכלו ע״ב. זה הביא המחבר לקמן אבל מה שמביא כאן בשם הירושלמי "אם התחילו אין פפסיקין" לא מצאתי שם.