Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest
- Journal
- Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest
- Volume
- 28. für das Schlujahr 1904-1905 (1905)
- Date
- 1905-01-01
- Page
- – (sequence 240)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 67% known words query
- IRI
…/3122061-3122100--4792-3125666- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
וכתב בשם אביו ביון דאיכא פלוגתא ראוי להחמיר. והקארו דל בפסקיו בתב שתי הדעות. לכל הפנים מכלם נראה דלא מבעיא שצריך שהחי יוזן *ל לבו כיון דשהה כנ״ל לגרש ולהוציא,• ■אלא שנם מד כופין או לפחות מדברים לו דברי כבושין עד שיאמר רוצה אני. ולכן אל יאמר אומד דהא חזינן כמה דשהו עם נשותיהן יותר. מעשרה שנים ואין מד מפין אותן להוציא ויבא מה שאמר .המרדכי סוף פ׳ הנ״ל דאפשר דהלכה כרב דלא פליגי אלא בא״י ואההיא בריתא סמכינן בזמן הזה בחוץ לארץ ואנו שודדן טפי ■מי׳ שנים ואין מפין להוציא דאף הוא כתב שם דנראה פירוש זקנו דכתב דין הוא וכי אלא שאין גוזרין גזרה שאין רוב הצבור ימלין לעמוד בה ובו׳ ואולי אפשר דלאו אהודא סמכינן כמו שאמר הוא אלא אמאי דכתב הראש דל דאין מפין בי היבי דלא להוי גט מעושה, ומיהו כלם לא נחלקו אלא באם מפין אבל אין הבי נמי דעל מד שבכל מדינה מוטל אם לא לכפות לפחות לדבר לו בדכתב ר״ח דל כדלעיל ומי יאמר שאין עושין מז נם היום מרנן ורבנן דבכל עיר ועיר, ואצ״ל שהבעל עצמו צריך להקדים ולעשותו. ואולם אמרו יוציא דתן כתובה שכל זמן •שאין אנו מכירים חסרון גלוי בעצמה או סימני עקרות אינו דין שתפסיד מכתובתה בלום ולא אמיינן מזלה גרם ובשלה הסער הגדול הזה כמ״ש הרץ דל בהדיא שם ואע־פ וכוי הא פרקיה בגמרא דכיון דאיהי לא מענשא ומסתמא בדידה תלינן שנענש וכוי ופשיטא דכתובה הוא מנה ומאתים דכל מה שהביאה מבית .אביה שלה הוא לעולם עמל. ובן כתב המרדבי שם ואפילו בא״י חייב ליתן כתובה וגם תנאי כתובה וכי וכל זה שריר וקיים והדין דין אמת ופשיט משנה שלימה שנינו ובריא עדיף בבריתא וקימו וקבלו כל הפוסקים והאריכות בו אך למותר, וכעת השמיענו כזאת קצורנו זה בי מי האיש אשר• שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה לו מצוה עליו לגרשה ולשלחה ראתו ולחסרון יוכל להמנות לאשר לא יעשה כן מד מפין. או מזהירין או מזכירין לו דבר זה. ואך שיתן לח נדונייתה וכתובתה משלם ובל תנאי כתובה כי אל אלהים הוא יודע תעלומות חכמה ואם אין זווג! עולה יפה האלהים יבקש את נפרד ויתן מנוח לזה וזה ובני ישראל יפרו וירבו ויעצמו לעבודתו וליראתו. עא. פסק שלא יקה אדם שתי נשים1). לענין לקיחת אדם מ נשים אין ספק כי גם שנהיה הדבר בימי אבותני ומימי קדם אשר לא היה העולם מלא עדין על כל גדותיו, או 1) פסק זה נמצא גס בזקני יהודה כ״י לפי רשימת הוכן הספר דנ״ל אשד נתן ליבאווימש 111. תקנת רבינו גרשום נתפשטה באיטאליא מ״מ אירע לפעמים