Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1905-01-01 · 28. für das Schlujahr 1904-1905 (1905) · page 239

מפני מחשבות ה׳ כי עמקו מאד, גם שהתירה תורה מה, א שה לאיש ולא שתי נשים לאיש אחד1) ואולי לא דברה אלא בנגד יצר הרע. ועתים מעתים שונים ונאמר על דרך מה שכתב הקארו דל בשם ספר האגודה שאין נכון לעשות כן איבעית אימא סברא ואיבעית אימא קרא. וא״א גמרא. סברא שהרי לכל נברא יש בן זוג ושורת השכל מחייב להיות מותר אדם מן הבהמה לקחת לו עשרה כנגדו, לבד אחת היא יונתו תמתו ומעוף השמים יחכמנו היא היונה ממש. והן כל הנשים אשר לא כרעו לבעל ומועטות הנה הציתנייות רחיים בצוארו של אדם כ״ש כי תרבינה וכי •תפרוצנה ובדורות האלו שקשים מזונותיו של אדם: קרא. דכתיב זכר ונקבה בראם ולא זכר ונקבות. דלאו שמם אדם בשלימות. וכן כתוב אם תענה את בנותי ואם תקח נשים על בנותי. והתורה צווחת ואומרת ברוח קדשה כי תהיין לאיש שתי נשים אז האחת אהובה ואחת שנואה צרות זו לזו ימן המצר מי יקרא יה ולא תהיין הן ובעליהן בצער, וכתיב אשתך כגפן פריה וגו׳ ז גמרא. דסוף פרק הבא על יבמתו אמר רבא נושא אדם כמה נשים הוא דאפשר ליה למיקם בספוקייהו2), ודברי אמת ועצה טובה קמ״ל אמנם בדורותנו האלה מי הוא ואיזה עשיר שבישראל יוכל למלאות את ידו לאמר דאפשר ליה למיקם בסיפוקם מאחר שאין לנו עוד שדות וכרט ם וידל ישראל ועושר היהודי אש של קש בטרם יבער יכבה. היום ראש ומחר ׳ רש ומעשיהם בכל יום ואיך יקה כמה נשים וירבו בניו למו חרבן ממונו ומאין יוציא ספוקן המן הגורן או מן היקב אלא ודאי כעת יאמר ליעקב ולישראל דלית בר נש מצי למימר אפשר לי למיקם בסיפוק תרי נשי ולכן יעתר אל אלהיט וירצהו לזון ולכלכל עצמו עם האחת אשר הוכיח ד׳ לו וא״כ נפקא לן רבותא מהכא דאפילו שהתה אשתו עמו עשרה שנים ולא ילדה אין לו לישא אחרת עליה אלא יוציא דתן כתובה, וכן כתב הריב״ש בתשובה סי׳ צ״א, וכתב שם עוד שמנע בפני קהל לאדם שהיתה לו אשה שלא ילדה לו בכמה שנים שלא ישא אחרת עד שנתחייב בכה נחי לגרש אשתו הראשונה להתפטר עמה מכתובתה והכי משמע שהיא דעת הרי״ף דל ממה שכתב סוף פ׳ הבא על יבמתו והיכא דשהתה עמו י׳ שנים ולא קא בעי לאפוקה ולטיסב אחריתי מפקינין לה מיניה וכו׳ ואי הוה סבירא ליה שיכול רחוקות שאיש אחד נשא שתי נשים נם בזמן המחבר (ראה 2 § 2 Riti IV; בערלינר תולדות היהודים ברומא 200 ,2 Abrahams, Jewish Life—;II .(117 .in the Middle Ages, London 1896, p *) אולי צ״ל נם שהתירה תורה במה נשים לאיש ולא רק שתי נשים לאיש אחד. 2).יבמות סיד, ע״ב אמר רבא נושא אדם כמה נשים על אשתו והוא!־אית ליה למיזיינינה.