Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1905-01-01 · 28. für das Schlujahr 1904-1905 (1905) · page 165

143 דינא לא נחקור כעת עליהם די בזה כי לא פתחתי בגנאי שום אדם ולא בקלון חברי כי אם במוסר ודרך ארץ כראוי לאזוב אשר בקיר טכיר חסרונו ומצבו כמוני היום וכאשר ממלמדי השכלתי, ולא היו ימים מועטים כי בא הלום ברוב ענין קול כסיל ברוב דברים שנכתב משמיה וטפומיה דמר מטיח דברים כלפי מעלת כל החכמים החותמים אותו פסק כי אין לחוש לדבריהם להקל, שאין בם ממש דקטלי קני באגמא אינן1), ולא הגיעו לרועי בקר סכלים נבדלים מניע גלגלי הוראותיהם באשר יהיה שמה הרוח השחץ והבצע ועל אגורת כסף ישתחוו לאמר על אסור'מותר ועל מותר אסור ולא נתקררה דעתו באשר דבר חרפתו מגיע על הכלל בלו יצא עד שבא לדון כעין הפרט ג״כ והטיל מום בקדשים אחד לאחד כאשר בדה מלבו למצוא חשבון חברותינו בוטה כמדקרות חרב בזילותא דרבנן ישרים ועדה אשר כל השומע חייב לצאת ידו לקראת נשק — ואני אני הפחות והדל שבכלן אומר כי אין לחוש לדברי, בי חכמתי רבה לצחוק מלכתוב, מי יתן והיה בן אלא צר לי בי הדברים בהיפך היו, בי בצחוק הפסרתי לחמשים, ובמכתב חכמתי אני אז יותר בי הרוחתי למאות וידוע להוי לך אדוני במכתבי וחבורי הדפסתי ת״ל, ולכל הדוברים עלי עתק בנאוה ובוז, אם בי נסבלתי ואשגה הרבה, בל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא ברוך אלהי ישראל מיום היותי על האדמה כי עם זה אשר חזרתי על בל המקרא ולא מצאתי בשס״ה לאוין, לאו "דלא תצחק״ אבל מצאתי לאוין אחרים . . . ולעת הצורך אדע לקום ולהלחם עם כל איש ריבי ופוגם בכבודי אך •עב״ז מהיות כונת המנגד לבזות, ו ה בזיון דבק בנפש חיים אנחנו היום, וכל בעל חי מרגיש, הזה פועל חכם ונבון? ואם עדת חכמים יראו בעיניהם לחוות דעתם על איזה נדון נגד סברתי, ובך הוא דרכה של תירה בל היום בין בעלי תריסין זה אומר כה וזה אומר בה, ותמורת אוהב בסופה2), .על כל העדה יקצוף ויפער פיו לבלי חק לחרף ולגדף בלל ופרט וכלל, ולא על עצמי בלבד אני מדבר בי זה במה שמתי חלקי מן הנעלבים תהא כפרת עונותי, אבל גם על שאר החכמים קשישי ואנשים מבינים ונכבדים ובתוכם אלופי ואוהבי ורעי בתורה החכם לוצאטו3) ונחל נובע החכם ל ו מ ב ר ו ז ו4) אשר ראיתי חתימתם לא ירעו ולא ישחיתו בכבוד שום אדם במוני כמוהם, ולשון תקום אתנו להרשיע ולדבר עלינו תועה,. 4) סנהדרין ל״ג. 2) ע״פ מאמרם ז״ל קדושין ל׳ ע״ב את והב בסופה אוהבין זה את זד. בסופה. 3) הרב שמחה לוצאטו (ראה קי״ט, 1) 4) ר׳ אברהם לומברוזו (ס״ד, 1) בעת ההיא חי גם ר׳ יעקב לומברוזו (יאה פירסט 254 II; ליבאוויטש 98).