Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1905-01-01 · 28. für das Schlujahr 1904-1905 (1905) · page 164

144 ואם איזה יחיד ומיוחד בכתבו נדון זה כסרבים וסלונים נגד טעכ״ת, אף אתה קוץ ודרדר תצמיח לך נגד אותו פרט, וכבודך מידו תבקש, אבל לא להכות בשיט פיו נגד נקיי הדעת וענוי ארץ אשר דברו בענוה ומוסר. ובאמת נעויתי משמוע שכזאת יצא מלב חכם לא ישכיל פיהו, ונבהלתי מראות הדברים בכתב ולענין הלכה אם שגיתי או לא בחתימתי אם עין רואה בדעת ובהשכל תביט בה, יראה כי מה שאומר מעכ״ת שבאו בה מאמרים סותרים אולי היא סתירה שממנה בנין — ודי בכך כי לא אוכל להעלות על ספר כיום הזה יותר מזה, ונם לא להשיב אמרים על מה שבא בכתבו על שכנגדו, אשר לגבי דידי אין כל חדש תחת השמש וידיעתי מקפת בפרטים הטיב רק עת לחשות כי כל רוחו יוציא רק כסיל, אכן כל הכתוב ונאמר בשמי אדוני חכם וידע מה יעשה, כי אני זעיר זעירייא, ועל דבר אמת אהיה תמיד למשען לבעליו, גם כי משענת קנה רצוץ אני, ולנחיצת ודוחק השעה כי כלה באה ונכנסת1) לא אוכל להאריך כלבבי ואשתחוה מול מעכ״ת. ומאת ה׳ מן השמים ששון ויקר ואורך ימים ושנות חיים. קונה. אל הנ״ל. אילנא דכן רב ענפיה שפיר ואנביה שגיא אשר בצלו יקננו לו חכמה ותשויה עצה ובינה שלום. מי יערך אליך אדוני לספר ומי יערב לבו לגשת להשיב אמרים אל קול אדוני בכה קול אדוני בהדר נעים זמירות ולשון למודים אשר באמת [רחק?].... ומכל חנף ודבר כזב לא ראיתי כהנה ממזרח וממערב זה כמה, ואנכי עיף ויגע ויבש מקור שירי ולשוני מודבק מלקוחי2) ורבו סערת ראשי ולבי עזבני, ע״כ אמרתי אל זמירותי, החרש תחרישון טיף טיף3) ותהי לכם לחכמה, ואל מליצותי.* לך דומיה תהלה ובלעגי שפה אשר מאז היה גם הוא .... מציה גם חום האנחות יגזלו מימי שלג ובלשון אחרת השב על העיקר בעשרה מאמרות על תלונת מעכ״ת האומר בכתבו איה איפו פי אשר אמרתי לכתוב בלשון אחרת את דברתי דברים קשים כגידים שבהם בזותיו ביישתיו וחרפתיו לקרותו דובר עתק בנאוה ובוז ונהגתיו בחברת הכסילים המוציאים כל רוחם. — ידע נא מעכ״ת כי כאשר כתבתי בסוף אגרתי ז״ל רק עת לחשות כי כל רוחו יוציא כסיל ח״ו לא על כבודך דברתי, כי הוא חכם בעיני ותמיד באה חכמתו כעטרה לראשי, רק היה *) שבת פלבתא. י י 2) תחלים כ״ב ט״ז, 3) פסהים ליט טוף ע״ב אמר רב פפא ..והוא דעביר טיף טיף . דלהדי טיף טיף (ע״פ נירסת הערוך ערך טף, קאהוט 56 IV). .