Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1902-01-01 · 25. für das Schlujahr 1901-1902 (1902) · p. Seite 117

Hauptstellen. 117 In einem Buche müssen oben zwei und unten drei Finger leer gelassen werden. Juda I. meint: oben drei Finger und unten eine Handbreite [vier Finger]. Zwischen zwei Büchern [der Tora] muss ein Raum von vier Zeilen leer bleiben; in dem Zwölfprophetenbuche je drei Zeilen. Man muss das Buch beenden in der Mitte der Kolumne und das folgende ebenda beginnen. In der Prophetenrolle schliesst man am Ende der Kolumne und beginnt [das folgende] am Anfang der Kolumne. Innerhalb des Zwölfprophetenbuches jedoch ist dies verboten1). Aus einem Blatte dürfen nicht weniger als drei und nicht mehr als acht Kolumnen gemacht werden. Dies hat aber nur Geltung am Anfang des Buches, am Ende jedoch darf man auch weniger machen“2). Die Baraitha des b. Talmuds (Menachoth 30a) stellt im Wesen dieselben Forderungen auf, giebt aber manches, was im Jeruschalmi fehlt. Man mache nicht zu viel Kolumnen [aus einem Blatte], denn dann sieht es einem Briefe ähnlich, man mache nicht zu wenig, denn dann irren die Augen hin und her3), sondern solche Zeilen, dass das Wort למשפחתיבם dreimal geschrieben werden könne. Ist ein Blatt so gross, dass auf ihm 9 Kolumnen Platz finden, zerschneide man es nicht zu 6 und 3, sondern zu 5 und 4 Kolumnen. Am Ende des Buches darf man indess auch einen Vers auf ein ganzes Blatt schreiben. Die Schrift darf weder wegen des unteren *) Der Grund ist, damit man die Rolle nicht nachträglich zerschneide. 2) j. Meg. 71 d ob.: וצריך שיהא משייר בין שיטה לשיטה כמלוא שיטה ובין תיבה לתיבה כמלוא אות, בין אות לאות כל שהוא, בץ דף לדף מלוא גודל, עשה סוף הדף (שוה) לתחלתי פסול, צריך ליתן ריוח בשפר מלמעלן שתי אצבעות ומלמטן שלש, רבי אומר בתורה מלמעלן שלש ומלמטן טפח. וצריך שיהא משייר בין ספר לספר כמלוא ארבע שיטין ובנביא של שנים עשר שלש, וצריך שיהא גומר באמצע הדף ומתחיל באמצעיתו, ובנביא גומד בסופו ומתחיל בראשו ובנביא של שנים עשר אסור. אין עושין יריעה פחותה משלשה הפין ולא יותר על שמונה. הדא דאת אמר בתחלה אבל בסוף אפילו כל שהוא ובקלפים לא נתנו חכמים שעור. Die letzte Aeusserung: ״bei Pergament haben die Gelehrten kein Maas» angegeben“ (vgl. b. Baba Bathra 14 a : בקלף בכמה? אינו יודע vom ansseren Umfang der Tora oben 25 n. 3) beweist zur Genüge, dass hier von Synagogenrollen die Rede ist und dass Pergament selten gebraucht wurde. 3) מפני שעיניו משוטטות. Der Lesezeiger (יד), der heute bei der öffentlichen Vorlesung gebraucht wird, ist dem Talmud nicht bekaimt.