Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1902-01-01 · 25. für das Schlujahr 1901-1902 (1902) · p. Seite 93

Pentateuch der Samaritaner. 9£ Von den Schriftgelehrten1) und Büchern der Samaritaner wird mehrmals gesprochen. Dass ihre Tora•, rolle mit der der Synagoge identisch war, sieht man aus der Erlaubniss, ihnen Kinder zum Unterricht in derselben anzuvertrauen2). Nur an einer Stelle, nämlich Deut. 11, 30, sollen sie den Text durch Hinzufügung des Wortes שבם geändert haben3). Da nur ein späterer Tanna (um 200> diesen Vorwurf erhebt, sonst aber gegen den samaritanisehen Pentateuch keine Einwendungen gemacht werden4), ist es auffallend, warum ihre Toraexemplare nirgends er• wähnt werden. Wir dürften nicht irren, wenn wir in der Betonung, dass ein regelrechtes Bibelexemplar ״assyrisch^ d. h. mit unserer Quadratschrift geschrieben se;n müsse5), לך רוב< תורתי לא כמו זר נחשבו, מה בינן לאומות? אלו מוציאין ספריהן ואלו מוציאין ספריהן, אלו מוציאין דפתריהן ואלו מוציאי] דפתריהן. Mit S&o{)־spoa sind liier wahrscheinlich die griechischen Bibelexemplare, die auf dieses Material geschrieben waren, bezeichnet, folglich werden שפרים hebräische Bibeln bedeuten. In der Parallelstelle Tanchuma וירא Nr. 5 : בקש משה שתהא המשנה אף5 הוא בכתב וצפה הקב״ה שאומות עתידין לתרגם את התורה ולהיות קודאין אותה יונית והן אומרים אנו הן <של) ישראל. Der Agadist der späteren Zeit wusste nicht mehr von hebräischen ]Exemplaren in nichtjüdischen Händen. Der Gedanke, die mündliche Lehre sei das Hauptkriterium, beschäftigte stark die Juden, denen der Name Israel schon damals streitig gemacht wurde. Daher die öftere Wiederkehr dieses Gedankens in den Agadawerken. Vgl. Tanchuma נח Nr. 3; 34 בי תשא; Pesikta rabbathi 5 (14 b Friedmann); Exodus r. 47 Auf.; Numeri r. 14 Nr. 10 E. (122 b); Jalkut Hosea Nr. 525 ,* j. Meg. 74 d (über Targum); b. Gittin 60 b. . 0 z. b. j. Jebamoth 3 a 39 : תני ר״ש יב״א נומיתי לסופרי פותים מי גרם לכם לטעות A. Z. 44 d Mitte ebenfalls Simon b. El. und ein samarit. Schriftgelehrter. 2) Tos. Aboda Zara 3,1 (46210): ומוסרקלו גלכותס תינוק ללמדו ספר. 3) Sifre 11 56: אמר ר׳ אלעזר ברבי יוסי אמרתי להם לסופרי כותים נ ,זייפתם את התורה ולא הנחתם בה כלום שכתבתם .אצל אלוני מורה־־שכם" Sota 21 c 34 Eieazr b. Simon : זייפתם תורתכם ולא הועלתם לעצמכם כלום : b. Sota 33 b El. b. Jose : ולא העליתם בידכם כלום. (Vgl. Geiger, Urschrift 81; Bacher, Aelteste Terminologie 50). *) Sifre I 112 Ende: איר שמעון בן אלעזר מכאן זייפתי ספרי כותים שהיו אומרים אי] מתים חיים (cf. b. Sanli. 90 b) handelt es sich nicht um eine Textänderung. 5) Vgl. oben 25 n. 4.