Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1902-01-01 · 25. für das Schlujahr 1901-1902 (1902) · p. Seite 92

*92 Verbreitung der Bücher. Wie Waffen und andere gefährliche Dinge, durften ihnen auch keine Bücher verkauft werden, woKl aber unwissenden und gewisse Gesetze nicht beobachtenden Juden <1(עם הארץ). Dass Heiden hebräische Bücher schreiben und lesen konnten, beweist das Verbot, ihnea kein Kind behufs Unterweisung in denselben zu übergeben2). Einmüthig werden hingegen die von Minim (Judenchristen) geschriebenen Bücher verboten; die in ihren Händen befindlichen sollen verborgen werden3). Sie sind wie Zauberbücher4). Indessen waren auch in diesem Punkte die Ansichten nicht zu allen Zeiten und nicht in allen Kreisen dieselben5). Den Unterschied zwischen Israel und den Völkern bilde ausschliesslieh die mündliche Lehre. Wenn diese aufgeschrieben worden wäre, würde sie entfremdet worden sein (nach Hosea 8, 12) : ״Was ist der Unterschied zwischen ihnen und den Nationen? Diese zeigen vor ihre Bücher und jene zeigen vor ihre Bücher, diese zeigen vor ihr Difthera und jene zeigen ihre Diftherai“6), 13 Tos. ib. 2, 4 (462,0) und 3; 8 (4 6 332): , . .[אין סוברין להן לא די ולא ספרים ולא תפלין ולא מזרזות, 2) 1b. 463,0• Sklaven von Juden lernten mitunter die Tora, wie aus j. Kethuboth 26 d unt. zu entnehmen ist. (Vgl. j. B. K. 4 b). Pes. r. 120 a 7: א״ל <ר״ע לטורנוס רופום) יודע אני שאתה בקי בתורתן של עבריים. In anderem Sinne Sifre II 37 (76 b 9) : (,ד״א . ♦ . שנאמר (א*כה ב, ט בגלים אין תורה מכאן שהתורה בארק ישראל, liaschi bemerkt zu מין נכרי (Menachotk 42 b ob.) : .להבי נקט דסתמא בקי בכתיבה ף Gittin 45 b: ספר תורה שכתבו מין ישרף, כתבו נכרי יגנז, נמצא ביד מין ישרף : Menachoth 42 b 1: ס״ת תפלין ומזוזות שכתבו מין כותי נכרי עבד .אשד, וקטן מומר פסולין שנאמר וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה כל שאינו בקשירה אינו בכתיבה. 4) cimiiin 13a unten:(ת״ד מין.,,, ספריו(רש׳׳י: תורה נביאים וכתובים ספרי קוסמי{♦ Die Judenchristen wurden für Zauberer gehalten (Altjüd. Zauberwesen 28 ff.). . 5) Siebe Sciiabb. 116 a: הגליונין וספרי מינין אין מצילין אותן טפני הדליקה אלא נשרפין במקומן הן ואזכרותיהם ... רבי יוסי אומר כחול קודר את האזכרות שבהן וגונזן והשאר שורפן ר׳ טרפון אומר אקפח את כני שאם יבאו לידי שאני אשרוף אותם ואת האזכרות שבהן. Vgi. Tos. ib. 13, 5 (129ä), Sifre I 16 und j. Sabb. 16 a; ferner Tos. Jadajim 2, 13 (68316) : [הו ליוני .ומפרי המינין אינן מטמאות את הידים ־[ (». Pea 17 a 49; j. ebagiga 76 a 22 א׳ רבי אבין אלולי כתבתי