Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1902-01-01 · 25. für das Schlujahr 1901-1902 (1902) · p. Seite 67

Theilschriften. ST men- und Geheimrolle waren kleine Schriften1). Die adiahenische Königin Helene liess die Eifersuchtsrolle in eine goldene Tafel eingraviren, die sie dem Heiligthum schenkte2). Wenn das Material Pergament gewesen wäre, hätte die Mischna kurz gesagt: מגלת סוטה. Dieser Sprach- .gebrauch war so tief eingewurzelt, dass Jochanan aus Psalm 40, 8 ב^גלת ם5ר seine Ansicht תורה מגלה מגלה נתנה herleitete, und sein Kontroversant, Simon ben Lakisch, aus Zech. 5, 1 beweisen muss, die Tora könne auch גלה$ genannt werden. In der klassischen Terminologie des Buchwesens sind die Namen des ganzen Buches volumen, Charta auch auf die einzelnen Abschnitte übergegangen, weil die Abschnitte als selbständige Rollen existirten3); beim hebräischen 9גלדי hat dieser Bedeutungswandel ebenfalls stattgefunden, mit dem Unterschiede, dass der Terminus sich in der engeren Bedeutung specialisirt hat. Ob solche גלות$ d. h. einzelne Stücke aus der Bibel zum Gebrauche für die Schulkinder abgeschrieben werden dürfen4), war kontrovers. Die Majorität war dagegen, nur R. Jehuda (um 150) erlaubte Genesis 1—6, 8 oder Lev. 1—8 abzuschreiben5). Die Bestimmung, bei der Absicht später מגלת סממנין; מגלת תענית ף (z. b. b. Joma• 38 a); מגלת חסידים (j. Ber. 14 a 12); מגלת סתרים (Baba Mezia 92 a). ף joma 3,10: אף היא עשתה טבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה. Man beachte פרשת סוטה und טבלא של זהב (= TaßXa tabula). Targum- Jonathan übersetzt Num. 5, 24 ב0|ר־ mit ע; מגלתא, während Onkelos בספרא hat. Vgl. טבלה של רפואות j. Sanh. 18 a 56; j. Pesach. 36 c. 76 (b. Pesach. 56 a ספד), die Arzneitafel des Salomo, die Chizkija verborgen d. 11. dem Gebrauche entzogen hat. 3) Wattenbach, Schriftwesen des Mittelalters s 151. 4) Gittin 60 a: בעא מניה אביי מרבה מהו לכתוב מגלה לתנור, להתלמד בה:, was Rabba (um 320) entschieden verneint. Ygl. auch Joma 37 b und 66 n. 2. ף Gittin ib.: אין כותבין מנלה לתנוק להתלמד בה ואם דעתו להשלים מותר, ר, יהודה אומר בבראשית עד דור המבול בתורת כהנים עד ויהי ביום. השמיני. Vgl. j. Meg. 74a 4: והא תני בבראשית עד המבול בויקרא עד ויהי ביום השמיני בוידבר עד ויהי בנסוע הארון מותר לקרות בו ברבים.. Der Unterricht begann nämlich entweder mit der Genesis oder mit Levitieus. Es ist bemerkenswert!!, dass R. 'Jehuda bei beiden Büchern die heutigen Wochenabschnitte nennt. Bei Lev. nennt er ein Stück, das erheblich 5*