Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest
- Journal
- Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest
- Volume
- XXIII. für das Schlujahr 1899/1900 (1900)
- Date
- 1900-01-01
- Page
- – (sequence 208)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 67% known words query
- IRI
…/3122061-3122092--3861-3124966- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
10 לקוטים מן ספר המליצה. אש לא נפה אי׳ <ב כס הרב תאכלו יש׳ (א כ> אכלו כקש (נח׳ א 0 באש תאכל זכי (ט ד). I אלה (רק בגליון׳ כ״י .P ובכ״י A1 חסר). אלה נאם יוי («שם ה׳") ית׳ וית׳. ויש שם הדיינים כמו אלהים לא תקלל (שמות כב כז) ויש שם הגדולים כמו ויראו בני האלהים (בראשית ו ב). ויש שם הצלמים אלהי הטים (דבר׳ בט יס אלהי נכר (שם לא טס וכיוצא בהם. ויש שם המלאכים אלהי האלהים אדוני והאדונים (שם י יס שפי׳ אלהי המלאכים ואדני הגלגלים. אמירה. אמירה נשיאה מאמיר את חברו וינשאהו. מתאטר מתנשא דומי בראש אמיר (ישע׳ יז ו) וכעזובת החרש והאמיר יש׳ (יז ט> והוא הענף והשריג העליון. n אמן. אל מלך נאמן. אמנה בטחון בשר ודם אמנם בטחון ביוי. 15 V אן. אנינה אונן הוא בעצמו ואינו מודיעו לאחרים. מתאונן מודיע לאחרים. I אש. והן ארבע אשות אוכלות ב׳ למעלה ברק ועין השמש וב׳ למטה אש הצור והברזל. , בלל. הוא בלילת הלשון לא יצליח ולא יפציח1). בש1רה. והיא מכללת הטוב והרע. I במה. שמקטירין עליה שלא כהוגן וככתוב. 20 II בעט. במו דליחת הרגל ורפיסתה ויבעט ת׳ (דבר׳ לב טו). I בקר. תערובת חשך ואור וג׳ צפרא. IV בשר. גושת וגושתמנד («בשר ובעל בשר") והם שם להולכים על האדמה והמעופפים באויר והדגים לא נקראו בשר כי אם במקום אחד מפלי בשרו דבקו אי׳ (מא טס והוא לויתן. III בשן. פאדיאונד ("חזק״> אלים בני בשן ת׳ (דבר׳ לב יד) פרות הבשן עט׳ <ד א> וכיוצא בו. כל בשן בחיות עצם גוף וגורל וגויה ובריות ושמנות וכל הר הבשן (צ״ל בשן תה׳ סח טס מבשן אשיב ושם סח כג) הם הם הרים גדולים וגבוהים. VI בת. בת העין אישון הפנימי. העין סובבת את הבת והבת סובבת את האישון הבת הוא השחור שבעין סוואד אלחאדקה (בל״עו בת עין> ואישון הוא הכתם שבבת אלבובו(בל״ע>. והבת נקראת בתולה. 25 I בתה. הוא מקום בור ושית שלא יזרע ולא יחרש. VIII גב. גב גוי אב («פלג מים") עשה הנחל הזה גבים גבים סל׳ (מ״ב ג טס והם המים היוצאים מן הגדול מימינו ומשמאלו בלי חסר 1) מן המלה הערבית סציח שהוא במו לשון צחות.