Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest
- Journal
- Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest
- Volume
- XXIII. für das Schlujahr 1899/1900 (1900)
- Date
- 1900-01-01
- Page
- – (sequence 207)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 63% known words query
- IRI
…/3122061-3122092--3860-3124965- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
11 לשון המקרא. מלות מבוארות. מרב מליאותו והם הנביאים <צ״ל הגבאים) בצאתיו ובגבאים (צ״ל וגבאים יחז׳ מז יא) כמו חריצים מלאים מים וט׳ ילחשף מים מגבא ויש׳ ל יד). גבח. והוא שנמדט מקצת שערו. גבחת הבגד (עיין ויקרא יג נד,) שיהיה הבגד מגובה פה שער מעט ופה שער מעט. I גויה. הגויה נתכנת על החיים ועל המתים. גזע ישי (ישע׳ יא א) אצל (,,עיקר") הוא העץ התיכוני עם הזרע. 30 I גח בגיחו מרחם (איוב לח ח) בעברו הגבול הפנימי מגיח מעבר אחד (עיין שום׳ כ לס הוא כענין היצא לעבר וליסע ממקומו. IV גע. והנגיעה על ב׳ חלקים כל הנגיעה הסמוכה לבי (ר״ל לבית) היא מישוש יד כמו אל תגע בי (תחת אל תגש בי יש׳ סה ה) והסמוכה לעל ואל היא קריבה כמו נוגע אלי לעת (תחת כעת) מ׳ ת׳ (ט כא) ויגע על פי יש׳(ו ז). אלאול מס ואלתאני דנו (,,הראשון — בלשון ערב — מסס והשני דנו"). I געל. והגעלה לנפש חילוף התאוה. IV גף, גף?p («הכות") ויגף יוי (שמות לב לה) יגף לא יתהפך לגפף נוגף בגמד1) ובלא גמוי בכוונה ובלא כוונה. I גרש. הברחת כל דבר. 35 דאה עיפוף ופריחה. דגן. מכליל כל מיני קטניות. דלה. והדליחה . ... עכר רפש גרש היא חילוף השקיעה הדליחה תעכר המים ויגרש הרפש וירתיח הטיט והשקיעה תעמיד המים מזעפם ותשקיט הטיט והרפש. דמן. ט*ט הנעשה מאליו בלי תבן מדמנה. I דמע. מלאתך ודמעך (שמות כב כח) טפה אחר טפה כמו דלף הם הענבים המנטפים בלי דורך. 40 II דפק. ודפקום (בראי לג יס היא לחץ בקול ולא ביד. '1 דשן. הוא אפר העצים והבשר והחלב. זה. על ה׳ אופנים (A1 פנים) א׳ לשון גדולה כמו זה יוי קוינו לו (ישע׳ כה ט) זה משה האיש (שמות לב א) זה הים הגדול (תהל׳ קד כה) זה סיני (שימי ה ה). זה ב׳ לשון שמחה כמו זה היום עשה יוי (תהל׳ קיח כד) ומי זהה בדעתו כמו שמח תל׳ (סנהדרין צו 5 זיהא דעתיה ורש״י גורם זחה ד׳). זה ג׳ צון אין <בל״פ "כזה") זה ינחמנו (ברא׳ ה׳ כט) זה יתנו (שמות ל יס זה העם לא היה ישי <כג יס אדוני זה לדבר עם אדני זה (דניאל י יז) כל אלה והדומים להם _ \ 1) טעם נמוי כוונה מלשון הכתוב: מגמת פניהם קדימה (חבקוק א ט).