Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1900-01-01 · XXIII. für das Schlujahr 1899/1900 (1900) · page 203

15 לשון המקרא. מלות נרדפות. בו עד שפמו אבל בידוע שראש האדם תחת הטלית שנאמר אשר תכסה בו זו תשובה למינים שאינם מאמינים בעטיפת ציצית כת׳ מעטה ועטף. אבל°) גרף שהוא דפן ולא נראה ואין ידוע אץ הוא כסוי <בל״ע) תנשיא גרף (בל״ס) נגנידן1>) כל גרף כסר ולא כל כסוי גרף (II גרף). — מעטה תהלה . . . והיא עטיפת הראש ורומי לי ועל שפם יעטה וג׳ יתעטף ומי להתעטף בציצית מפני שהוא מצוה בעטיפת הראש מפור-ש בגרף (I מעטה, רק בכ״י A1, ובכ״י A2 הוא חסר). 20 גש (נגש), נגע. וההפרש בין גישה לנגיעה הנגיעה צריכה בו (ר״ל אות הענין בי״ת) ואל ועל וההגשה פעמים נפרדת ופעמים גסמכת כמו ותגשן השפחות (ברא׳ לג ו) נגש יוסף (שם לג ז) ואם אמר ותגען לא נודע במי נגעו (I גש). גת׳ יל!ב. וההפרש בין גת ליקב יקב לענבים וגת לכל הנדרכים והנכתתים (I גת). דהר, רוץ. מרוצת הסוס כחזקה כל דוהר רץ ולא כל רץ דוהר (II דהר). דלק,רדף. וההפרש בין דולק לרודף דולק ירדוף וישיג והרודף פעם ישיג ופעם לא ישיג (II דלק). דנג, יערה. ויש לו שני שטות כשהדבש בו נקרא יער יערת הדבש (ש״א יד כז) אכלתי יערי עם דבשי <שה״ש ה א> וכשילקח ממנו נקרא• דוננ ועושין ממנו אבוקות <דנג>. 25 דרש, בקש. הדרישה בפה והבקשה בכל הגוף (II דרש). הדף, דחה הדפה היא דחייה בהכאה והדחייה היא בהכאה ובלא הכאה (הדף). היה׳ שבר. היה אשופתני ושכסתני («בלבול ושבירה"). היה זרועם לבקרם ירט׳ (צ״ל ישע׳ לג י״ב) הכל שבירה ודכוי אבל השבירה תהיה על עץ ועצם והיה והוה ללב ולנפש ולרוח (IV היה). זמר (מזמור), קול, שיר. המזמור הוא הלהג והקול הוא אלצוות גבל״ע הקול, A1 מוסיף: ואללחן ואלמגד — הנעימה) והשיר הוא הדבר (I זמר). חג, מיועד. השמחה בכלל החג והחג בכלל המועד [כל מועד] חג ולא כל חג מועד (I חג). 30 חוף׳ שפה. חוף לים ולנהר והוא (כל״ע) סאחל ושפה לכלי וליאור ולאדם (I חוף). חשף, גלה, וחשיפה מעשה יד יחשפוהו ביד והגלוי על סוד ועל מעשה יד כמו חשף יוי את זרוע קדשו יש׳ <נב י) (II העוף). P (c חסר. P (d מוסיף: ופושידן.