Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1900-01-01 · XXIII. für das Schlujahr 1899/1900 (1900) · page 125

120 Erklärung einzelner Bibelstellen. Samuel I. 4, 21. אי כבוד so viel wie נשלם כבוד, vollendet ist ופרדאכוס die Herrlichkeit (אי III). 7, 2. ויכהו ist zu erklären nach dem Targum von ונקוו, Jer. 3, 17 (ויתנהון); es bed. Gehorsam leisten (פרמאן בורדארי נהה) מטאעת כרדן H)1). 9, 12. במה bed. Gebetstätte, במה) נמאזגאה III). 13, 18. גי הצבעים (im Targ. אפעיא) heisst so: שיש בו אפע) אפעים מצובעים II)2 3). 19, 19. ניות bed. Lehrstätte (8) (מדרסה. v.). 21, 9. אין bed. hier ״wenn“ (ar. ואן כאן, pers. (אגר אין) I)8). 25, 6. לחי gehört zu לחייה מואב (Targ. von ער מואב, Jes. 15, 1) und bed. Orts Vorsteher, לחי) (4דהקאן I). Samuel II. 3, 39. Zu 8 רך. oben, zu Gen. 41, 43. 8, 1. אמה bed. Stadt (1 אמהY). 19, 29. צדקה, Beweis, Argument, צדקה) חוגת I1. 19, 43. אכל bed. hier Nutzen (מנאפעת) haben (אכל IV). Könige I. 1, 9. זחל) אבן הזחלת אבן שתחתיה נחשים III). 1, 21. חטאים, hilflos, elend (!ביצארד), sowie חוטא, Koh. 7, 26 (חטא VI). 5, 11. דרדע ist Moses5 *) (s. v.). *) Das ist die Erklärung Abulwalids, im Wöiterbuch, Art. .נתת 2) Ygl. D. K i m c 11 i’s Comm. z. St. 3) Ebenso Targ. uni Ras ehi. J 4) P. setzt zum pers. Worte noch dessen hebr. Bed. hinzu: הקרתני. Nach dieser Eiklärung ist לחי Vocativ und Ansprache an Nabal. Im Art. לחיית wird dieses Targumwort mit דיה, Dorf, Ortschaft, übersetzt. 5) Nach dem Midrasch (s. Pesikta 84b) ist הימן Moses und דור דעה דרדע, das Geschlecht der Wüste.