Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1900-01-01 · XXIII. für das Schlujahr 1899/1900 (1900) · page 24

Salomo b. Samuel aus Gurgäng. 19 die geographische Herkunft des betreffenden Gegenstandes angegeben ist1). Auch die — allerdings recht spärlichen — Uebersetzungen von Yölker« und Ländernamen durch moderne Benennungen verdienen Beachtung2). Seine eigene Heimat, C h w a r i s m, findet S. b. S. merkwürdigerweise im biblischen 1l פילפיל שיראז, Pfeffer aus Scbiräz (Art. עונאב ראזי — .(אכצא, Zizyphus (s. Löw, Ar. PfL S. 283) aus Rai (Art. הרימי] הרימין, s. H. Th. III, 2, N. 103). — ארזן הינדו, iüdische Hirse (Art. פרנרן) H. Th. IY, 879. — נעל סינדי, Schah aus Sind (westliches Indien, Hindustan), mit מנעל בלא עקב, Schuh ohne Absatz erklärt (Art. נול סנדי — .(פוליס, hindustanische Rose (Art. מושך תובתי — ♦(סנדיות, Moschus aus Tibet (s. H. Th. IY, 327). — כשכאש בטאי, chatäischer Mohn (Art. —.(סנדיות סג בטאיי, chatäischer Hund (Art. ניי בטאיי — .(בלב כופרי, chatäisehes Rohr (Art. ״ ־— .(קוניא,קונטםChatäisch“ s. auch H. Th. IY, 559. — אזוביון, Negaim XIY, 6, üb. er mit דרמנה תורכי, türkisches absinthium (Y, I. 833 a). — אבריק רומי, rümisches, d. h. griechisches, byzantinisches, Oefäss, zur Erklärung von כונס משקה (s. oben S. 13, A.;4). — כליה רוט״, r. Schlüssel, Art. רקובה; und כליד בנד נושאי רומי, r. gegliederter Schlüssel (s. Y. II, 267 b), zur Erkl. von מפתה של [א]רכ~ובה, Kelim XIY, 8. — Im Art. מרג (zu והמרגים II. Sam. 24, 22) wird auf ein in Masenderan (מאזנדראן) gebräuchliches Gerätli hingewiesen. —כלי קופצא ־ (d. i. כלי קופסא, s. Levy IV, 271b)׳ wird erklärt mit ביאה הינדוסתאני כי זי וי נאמה ״ ,סאזנד בסוי דפע גרמאhindustanisches Gras, aus dem man Kleider verfertigt, die vor der Wärme schützen sollen.“ 2) Palästina: קדש הגיג., Hagig; ,שעיר כוה אדום גבל אלסומאק ״Gebirge Edom, Gebe! al־summäk.“ — A e gy p.t en: הנים תנים שהר מיצר ״Tenis, eine Stadt-Aegyptens“; כפתור דמיאטא, ,.Damjäta,“ Damiette. Diese beiden Identification en finden sich auch bei Benjamin v. Tudela(p. 107,101). Afrika: [״ ,לובים ברבריאdie Berbern“; זנגי (Joel 4, 8) שבא, Bewohner von Zanguebar oder Aethiopien (Y. II, 153 a); [הדו זנגיסתא, mit הדואה, Targum zu כושי, Jerem. 13, 23 als Beispiel. ״Zengistan“ Zeng ist bei Yulleis nicht verzeichnet. — Im Art. פרורים, wie S. b. S. statt פרוים, II. Chron. 3, 6 liest, erklärt er dieses Wort zuerst mit סרנדיב, Sarandib, d. i. Ceylon (ebenso Bochart, s. Gesenius, Thesaurus, 1125 b) und sagt dann: ויש אומי אפרקיה, also Afrika. ־־■ Europa: ספמיא אנדלום und ״ ,ספרד אנדלוסAndalus“; כת <= כתיב» רום, Rom (s. R. d. E. Juives XXXIII, 187 f.). — Asien: ״ ,צמרים שהר המקdie Stadt Homs“ (Emesa); כרכמיש קרקסיא, Kirkesion;;חדיב שהר זור ג׳ עד und ,עדן שהר זור ״Schar zur“ (s. mein: Nizämis Leben und Werke S. 117, Anm. 1); דינוריאן (Esra 4, 9) ״ ,דינאיBewohner von Dinawer“ (s. Y. I, 957b: drei Tagereisen von Hamadän); קרדו ני אררט ארמנייא, Armenien, so A1 und Aa; in־P.: קרדו אלא] גי אררט, s. über Alan Y. I, 47 b. (Ygl. bei Benjamin 2 ־*