Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1899-01-01 · [22.] für das Schlujahr 1898-1899 (1899) · p. Seite 117

sich unerwartet ausserhalb der sonstigen Fundstellen seiner Gedichte als vereinzelte Aufzeichnung in; einer Handschritt der Angelica in Rom* 1) und in einer zweiten der Derossiana in Parma2). Früh in seinem Werthe erkannt, war es mit Recht für werth befunden worden, selbständig niedergeschrieben und zu bleibendem Besitze aufbewahrt zu werden. Es stellt sich denn auch auf Grund, dieser doppelten Bezeugung noch treu in der Urgestalt dar, in der es aus der Hand des Urhebers hervorgegangen sein wird: (1אהבתיך מאהבת איש יחידו - בבל לבו ונפשו עם מאח (2.וששתי על לבבך אשר זר להבין סוד פעלת אל ילדו והדבר3) מאד עמוק ורחוק ומי ידע ומי יבין יסודו. אבל אגיד'4) לך דבר שמעתיו ועליך להתבונן בסודו חכמים אמרו5) כי סוד היות כל למען כל אשר הבל בידו והוא נכסף לשומו יש כמו יש כמו הושק אשר נכסף לדודו ואולי זה ידמו הנביאים ,׳ באמרם6) כי בראו על כבודו השיבותי לך דבר ואתה קנה7) מופת למען העמידו י) K. ומאדו. a) P. 3 .פעלת לילדו) R. והדבר עוד, P. רהוק, R. ס״א יודע, R. 4 .סודו) P. הגיד. ö) P. 6 .יאמרו) P. ד .באמרו) s. Sachs vennuthet תכה für das durch beiden Handschriften bezeugte קנה. Wir besitzen in diesem kleinen philosophischen Sinngedichte mit seinem geschlossenen durchsichtigen Gefüge den Krystall gleichsam aus der Mutterlauge der Gedanken, die uns in der ״Lebensquelle״ entgegentreten3). In der Anschäuungskraft Salomon Ibn Gabirols war Denken und Dichten, Wahrheit und Schönheit Eins geworden. Ein sei- ומי יתן וימצא, Guttmann a. a. 0. 240 n. 8 noch 1889: in einem uns nicht erhaltenen Gedichte Gabirols. 1I 1874 von Adolf N e u b äu e r an Senior Sachs mitgetheilt. von dem die erste Veröffentlichung des Gedichtes in 122 ,18 המניד f. u. 140 nach Cod. Angelica II, 1 herriihct. 2) Die Abschrift der im cod. de Rossi 772® enthaltenen Textes, der gleich dem im cod. Angelica II, 1 die Ueberschrift trägt : לדי שלמה הקטן, verdanke ich der Freundschaft des Cav. Abb. Pietro Perreau in Parma, der sie am 19. Februar 1882 mir mitgetheilt hat. 3) Vgl. ganz besonders V, 46 ff. und F. V. 81910: ad recipiendum perfectionem et exeundum de non esse ad esse.