Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1899-01-01 · [22.] für das Schlujahr 1898-1899 (1899) · p. Seite 42

42 והיא, עצמית ואינה מקרית והיא משגת הדברים ושמו את גדרה שהיא עצם אורי לא מתגשם יניע עצמו■ ומה שתחתיו-ממה שתניע אותו ואיננה כמו שאמרו האחרונים שהיא חומר מקבלת החיים כי זה טעות אבל היא עצם חי חייו מעצמו שאץ אמצעי בחייה אלא היסוד והשכל ואל זה היתה בעלת חיים תמידיים כי הבורא רשם בה החיים וחייה ׳פשוטי׳ ולא היה מדבר אלא מרשום השכל והיסוד והבורא. [רכ״ט]♦ ההבדל שבץ הראות החושיי והראות השכליי כי החושיי מרבה הדברים י ומפ(ריז>[זר]ם מפני שאינו רואה הדבר אלא באמצעי ואותו האמצעי הוא גרם מורכב אבל השכלי ייחד הדברים כי הוא• פשוט ולא יצטרך לאמצעי כלל לא גשמי ולא תחני וזה מפני שהחוש הוא ממחוז תפש והנפש.כשתלך (למדור) [למחוז] השכל ועולמו לא תצטרך [לאמצעי] אבל תדע הדברים השכליים כמו שידעם השכל וכשתהיה בזה העולם הגשמי ותצטרך לדעת דבר מהגשמי תצטרך לנשם מה כי המוחש מורכב ואי אפשר למורכב מבלתי גרם ידמה לו ובו תשיג הנפש המוחש הגשמי והיה זה ק לפי שאינה משגת הנשמים כי אם בכלים נאותים לדברים המוחשים והיה הראות השכלי המשיג בלא אמצעי הוא יותר שלם ויותר נכבד מהראות החושי המשיג באמצעי לראיה שאנו רואים כי כשהיה (ק) [בין] המוחש והחוש דבר גס ועב ימנע הראות וכל עוד שהוא יותר זך ובהיר יותר יושג בחוש ויראה על אטתתו ואם לא יהיה שם אמצעי כלל הנה יביט אליו ויראהו יותר מתוקן ובעולם הפשוט אין שם אמצעי מורכב לא גם ולא זך אבל הכל פשוט דומה לשכל ולזה כשסולק האמצעי הגופני הגם והזך כי הראות יהיה ייחד חזק אך לא יתכן שישיג הראות דבר ממה שבזה העולם אלא באמצעי כי המושג היא מורכב אין בו דבר פשוט והסבה להצטרכו' לאמצעי הוא מפני כי הראות יותר זך מהמוחש מעט ולזה היה האויר דומה לשתי הקצוות. עב מהראות וזך מהמוחש ויקבל מהמוחש וירשום בראות כי הוא דבק ביניהם דבוק קרוב רוחני מהגשם אך לא רוחני גמור כראות כי אלו- היה דומה לאחד הקצוות היה בין ־הראות והנראה מהלך ולא היה הראות משיג הנראה לעולם ולזה אמרו כי כל הידיעות השכליות המגיעות מהידיעות הגשמיות ’הוא דמיון הראות והנראה כי יש ביניהם אמצעי נסתר ביודע (ונסתר) [ונראה] בידוע. [רל״א |] כי ביודע הוא נסתר. במחשבה ולפניו המצייר ובידוע פשוט נסתר ויש לו קליפות נראות והחושים ישיגו אותם הקליפות אבל הפשוט הנסתר לא ישיג[ו]הו. , י [רל״ב *] ולפי זה אמרו כי לכל דבר שני רישומים שכלי ונפשי והשכלי הוא במחשבה והנפשי בחושים והמקבץ שניהם הוא החכם המתענג בסודות החכמה ואם לא יוכל על שניהם יקבץ הנכבד ואם לא יבקש הנפשי לפחות’ובשכל בו רשום הראשון ורשום היסוד־ ובנפש רשום השכל ורשום.