Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1899-01-01 · [22.] für das Schlujahr 1898-1899 (1899) · p. Seite 41

לשכל ולנפש כי אינו נאור בזה האויר לא השלל ולא הנפש השכלית כי האוייר הוא אור לראות העין הנשמי אבל האור הרוחני אינו נאור בו והראיה על זה כי אותו עולם. אין בו אויר יהיה נאור בז ואין שם משוש גשמי אלא משוש שכלי ומשוש נפשי ואין שם זה הדבור כי הנפש כשהיא נראת על הגוף תדבר לנפש האחרת דבור רוחני לא יצטרך לכלי ולא לאותיו׳ המ(ב)[ב]יני׳ לענייניי ולא אל הנעימות כי יספיקו בדבור האמתי העצמי הנפשיי ■׳,ני הדבור הוא.בכחות הפנימ[ו]ת לא בכלים חצונים וכשיבטלו אלו הכלים יהיה! הדבור בכחות הפנימיי׳ כמו שהוא בזה העולם שהוא בפניטיים - ואז תהיה השמחה והתענוג וההוד והתפארת יותר זכים ממה שתא בזה העולם והראיה על זה כי אנו רואים שהשמחה והתענוג לא יגיעו אל• הכה כשהם באים עליו מחוץ אלא אחר• ענוב ויגיעה חזקה מכלי הגוף ומפני שיצטרך כשיגיעו אליו השמחה והתענוג 'לכהות הנפש ייגע הגוף יגיעה חזקה וילאה ויהיה .לאותה השמחה והתענוג השארות מה ■ויפסק מהרה כי הגוף מורכב אבל אם יגיעו לכהות' הנפשיות השמחה והתענוג מחוץ. בלא• יגיעה ובלא חולשה ישארו להם תמיד וכל מה שתעלה אל ■ הדברי׳ היתה• יותר חזקת הקיום וההתמדה ולא יקרו לה המקרים ולא הה(עב)[פכ]ים ותהיה שכלי גמור ותשיג הדברים השכליים והנפשיים ויהיה התאחדותך חזק וכל מה שיתחזק התאחדותך ’ תעזוב הרבוי והזמן אחריך פי אתה קיים עומד לא תפול תחת הזמן ומה .'שלא יפול תחת הזמן הוא פשוט אין ספק. '[רכ״ד,]* .עד כי אמרר שהמקום שם והיושב בו הם דבר אחד' והסנה •.כי הנפש שם. היא (צ)[א]ורית י ועולמה עולם אורי פשוט והיא מאותו עולם 'ואין בעולמה זמן ולא תניעה ולא העתקה מענין לענין'ואי;כ היא המקים 'והיא העצם כי היא ועולמה דבר אהד ואינה מפורקת מעולמה כמו שהיא בכאן ולא זולתי המקום כמו שהיא בכאן ואין באותו העולם דבר אבד ני אם דבר־ פשוט רוחני וכל הדברים הפשוטים הרוחניים שבאותו עולם הם בעולם הנפש ועצמם * " , י י'*-'* ועצם •הנפש ועולמה הם ממין אחד וא״כ אין ספק כי המקום והיושב בו המ דבר •אחד ואין באותו העולם דבר בכה כלל אבל כל אשר שם •הוא בפעל וא״באין ■שם עת.ולא זמן לצאת מן הכה אל הפעל ואין שם.מקום כי. המקום יתקיים כי הוא מקבל לעתות' בתנועה ואם אק שם הזמנים׳ השלשה אין מקום ליושב אלא המקום והיושב הם דבר אחד כי כמו שהמושכל האישי הוא ■והמקום בשכל האישי הם דבר אחד כן המושכל הכללי והמקום 1שבשכל ■ הכללי הם דבר אחד, ויותר מזה. י הנה,א״כ כבר התבאר והתאמת כי ההוד והתענוג והשמחה והחמה להם הם קיימים תמיד לא יכלו ולא'יפסח לעד לעולם. [רב״ח] ♦ כי: הנפש היא עצם נכבד תמידי לא. ימות ולא יכלה כי היא פשוטה מקפת כל מה שבזה ■העולם ויהיו לה חיים אחדים והיא תחילת ,תנועת זה העולם והמגהגת.אותו. ואיך לא תהיה זו הנפש נכבדת'תמידית