Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1899-01-01 · [22.] für das Schlujahr 1898-1899 (1899) · p. Seite 40

באמצעות החכמה והאמת והטוב והיושר• והרישומים אשר בו ומפני זה היה היסוד העצום שבהם והנכבד ובו כל הדברים מפני י מה שיגיע לו טהכחות והאור מההויה הגמורה ועל כן ’כספו רכל אל ההויה■ הראשונה אשד היא; ההניה באמת אלא כי יש 6הם מה שיכסוף בלא אמצעות כמו היסוד ומהם ’באמצעות כמו השכל .ומהם .באמצעות רחוק כמו הנפש והטבע ובכלל כל מה שבאותו העולם הוא חי מדבר ואין שם עצם בהמי ובאותו העולס כל מה שבזה העולם או יותר אלא שהוא אינו במין מכופר ולא במין תנועה מקומי׳. [ףי״ט ♦] כי הדברים נודעי׳ משני צד(י)די: בזה העולם חושיי ושבליי והחוש יעלה המספר על הגופי׳ והשכל ידחה המספר מהגופי׳. [ר״כ י] ואם יעבור זה אצל השכל הפרטי אין. ספק שהוא יותר ראוי אצל ,השכל הכולל שהוא יותר חזק הפשיטות והרוחני[ו]ת ויותר מזה אצל היסוד ממה שהוא אצל השכל הנה א״כ כי אשר שם מהעצמי׳ והצורות אינם- במין מספר ולא במין מקום אבל הם במין פשוט רוחני שכלי כי השכל ,והנפש אינם •יודעים המספרים מפני שהם.קודם המספרים ולמעלה מיהם כי המספרים נופלים תחת החושים לא תחת השכל והנפש. [רכ״ג] ן הנה א״כ שאין שם מספרים והכלל העולה מכל דבריו שהכחות שהם בכאן לנו לא יתבטלו' שן1 וזה הגיף אשר לנו בכאן הוא אשר ימס אלא שהס שם נפשי[י]ם רוחניים פשוטים יותר זכים ויותר צלולים ממה שהם בזה העולם כי- אז יהיו טבעים גמורים וכאן הם מעורבים בטינופי זה העולם וחלאתו ומפני הטינוף והחלאה התעבו והיו ׳גסים כבדי׳ כמו שאנו רואים אותם בכאן אבל כשיסתלקו■ מהם הטינופים והחלאה אז ישובו לטבעיהם הפשוטים כפי מה שנבראו תחלה ויהיו •החושים ■ אז-משיגים לפשיטית מה שבגרמים מהרישומות והאור הרוחני הנסתר ׳בגרמים הפשוטים ואז ידעו הבורא■ ית׳ ידיעה אמתית כמו שידעהו השכל לו שידע (בו), [כי] היא האור האמתי: והאחד האמתי הגמור שאחדותו חוצה לאחדות שתחת המספרים והוא הטוב הגמור שהוא מקור חטובדי ואז יהיה היושר והצדק ויראו היאך הם,מתאחדים ואין שם חסד מסורק׳:מהטוב_ולא טוב מפורק מהזושר ולא יושר מפורק מהאמת אלא האמת והחסד והיושר" והטוב עצם אחד וידעו• כי נצחיות הנצחית שהוא. למעלה מהנצח הוא העצם. אשר נלאו העצמים המדברים מלהגיד׳ והשתחוו לו ונכנעו,והשפילו עצמם לפניו ית׳ וית' שמו. י יי', רכ״ך ♦ וככלל דבריו כי אין באותו עולם צל בהמי כי אם אור בלא יצל כי אין לאותו אור הפך-,ולזה יהיו. החושים זכים מאד משיגים הרוחנים ׳הפשוטים אבל בכאן החושים י מפורקים מהאור' ואינם דבקים בו כי אם. היו :מחבקים בו לא היו מצטרכים לבקש ידיעת■ ידבר כללי. אבל היו יודעים מהחוש הגמור והיו,משיגים■ 'רוחניות הגשמים הפשוטים'בי החוש והמוחש .שם דבר אחד כמו השכל והמושכל' שהם דבר, יאחד וזה כי האויר אינו אור-