Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1899-01-01 · [22.] für das Schlujahr 1898-1899 (1899) · p. Seite 36

[ור״ל] כי כל מציאות הוא מגהזמציאות זולתי אינו מציאות מעצמו ויתך ויחזור אל המציאות שהיה עליתו וכל מציאות שלא יהיה באמצעית מציאות אחר הוא יקודם לו אותו המציאות תמידי זולתי נתך וזולתי אובד. רל״ח׳♦' וצלילות המציאות הראשון תנועק ועכירתו עמידה דיל כי המציאות הראשון נברא בלא אמצעות הם חיים ועולים מחחיים הגמורים והם התחלת התנועה והתנועה היא החיים שמציאות הבורא הראשון הוא התחלת התנועה והוא• חי באמת וכל מה שיתעכר יתגשם וכל מה שיתגשם י.תגרם. ובל מוז שיתגרה יעמד.מאותה התניעה שהיא החיים באמת והודיענו ה ח ב ם בי הנפש אינה מתה כאבן .•והיא■ בת דזררין נקיה לא יתערב בה ד״א בלל ואם יתערב ד״א בה יזיק. אותו'הדבר בה כי ימנעה מעשות מעשיה הנכבדים המעולים בקלות מבלתי■ שיוציא המציאות מטבעה הנכבד וההנהגה הטובה ■שלא, תחדל מלהתערב בעבירותה אם לא ׳תתערב בעכירותח־ישאר העכירות מועט/ מאור אפל לא יוכל ללכת אליו ובשתתערב בעבירותה אז תחר-ץ שתהיה על תבונתה הראשונה וללכת לעולמה ־הנאות לה ואם ימנענה אותו העכירות שהתערב בו מלחשוב .ללכת לעולמה תטה אליו ותחרץ לנקות אותו עד־'שתוליכהו עמה כי ממש אע״פ שתטה זמןלאותיו הדבר שנתערב בו והתערב בה דבר מטינום׳ תחרץיללכת לבית עולמה הנכבד בי- הוא מתהווה בו באותו עולם העליון• התמידי ימה שאמרנו שאינו גהם ולא ■תבנית לה ולא גוון. רל״ט ♦ וצריכין אנו:לחקור ׳(אם) [את] הנפש אשר• בנו■ ונעיין מה טבעה וחקירה זו לא תהיה׳ בזו הנפש שהיא בזה הגוף המלאה תאוות והחטופה בתענוגות הבהמי[ו]ת הרעים עד שמשל עליהם הכעס והעול והחמס׳ והדומה ■לזה אלא מהחיוב .שנחקור 'הנפש שעזבה בל .זה .'!יחיא נקיה י מכל טינוף■ ’ובה י נדע־מה היא זאת ומאי זה צד קבלה הטינוף ולמה•׳ ואיך ואז יתאמת לנו האמת בכל מה שבקשנר בי הנפש שנטשה הרעות האלו והיא נקיה בזה הגוף הרי היא כאילו אינה׳ בו ולא קשורה בו וכשנדע מהי זאת ^הנפשי׳יומה עצמה ומה־ תארנו אותה י• לא.נטעח בדברינו יולא, בסד. שניתם אליה• ונדע שהרעות .נכנסות יעל •הנפש ־ ואין הרעות מצדה ומטבעה ועתה י נחתום הספר בתשובה זד ונאמר שהנפש שהרחיקה ממנה טינופי' הגוף ועשתה• מעשים טובים ראשון.... מעלות, האדם המורכב כי נראה אותו ידחה הרעות הבהמיות כלם ולא יקבל מהם דבר; כלל וכשתהיה הנפשי היא'המקבלת המעלות האלהיות הנכבדות המחודשות ממנו בלא-אמצעות א״כ אין ספק, שהנפש• עצם"נכבד מאד-מסוג העולם• העליון ־הרוחני' האלהזדיהפשוט-יאשר.; אין בו דבר מהטינוף ועצמם אחד-אין הפרש ■ -ביניהם וכיימהתאחדה׳ בניו- והתאחדנו. בה תשימנו.׳מסוג אותו העולם הנכבד.ואמנם היה אותו עליון ממנו אנחנו יותר נכבד שאנחנו נמשוך הנפש למטה בתאוות הבהמיות והינמשך■ אחר הנפש נהיה מסוג אותו עולם בלי ספק.כי־יהנפקז טהורה. רוחנית י מסוג.: אותו העולם ואותו העולם •מסוגה. ' י י י ."■״;׳ .