Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1899-01-01 · [22.] für das Schlujahr 1898-1899 (1899) · p. Seite 35

35 אחד פעם תתחדש רד. שמהר. ותענוג לא עברו עליה בפעם הראשונה וזהו הראו־ הנכבד הנשאר הרוחני הזך המעתיק ברוחנות הדברים ועל כן כל שיביט השכל דבר מה לא הביטו- האדם בפעם הראשונה. ףל״ך ♦ ויתחרשו חיי אותו האדם ויהיו חייו נוספים בזה העולם ואי זו שמחה גדולה מחדוש עולם החיים ויתחדשו לו החיים מפני שיתגלו לו כל סודות אותו העולם הגדול כי כל מה שישקיף על דבר מסודות זה השלם ידע במה שיגלה לו יריעה אחרת מסודות אותי העולם ויבקש אותו ויוסיף באותה הידיעה שידע אותה קרובה מאותו העולם ומהבורא ית׳ וזהו הדוש החיים בזה העולם והשארותם באותו עולם ודמיון זה הראות החוש המשתתף בי החוש המשתתף כשיביט לצורה. נפלאה ושמח בה ויגיל גיל חדש חזק לא לאותה השמחה בלב לצורת איתר הדבר י הנאה אלא אותה השמחה היא מכח הצורה הרוחנית שאצל המצייר כי כשהביט לזו הצורה הנאה העירה אותו כעל הצורה שאצל המצייר היוחנית הפשוטה ויביט עם זו האורה לאותה הצורה ואז יתהדש אורה ויברקו ניצתתf ןצ]יה. ךל״ך, ♦ וגדר תפש היא התחלת התנועה ועמידה וכשתהיה הנפש התחלת תנועה ועמידה א״כ [אין] ספק שהיא תשים.הנרם מהנפש והיא עילת חיי הגרמים הגלגלים והארצייס במה שהשימה בהם מהכחות המניעים 'והיא התחלת כל עומד שאינו מ(ה)[ת]נפש כי היא התחלת תנועה והתחלת עמידה וזה נמנע שיהיה המתנפש היא המתנועע עומד כי המתנועע כשתתבטל תנועתו החצונית הנראית יתנועע תנועה׳ פנימית תמידית והיא זולתי עומד וא״נ אין הנפש התחלת תנועת כל מתנפש ועמידת כל עומד ודיל שהיא התחלת בל מתנפש גלגלי וארצי כי הגרמים הגלגליים מתנפשים מתנועעים והם עילת כל אלה הגרמים ואלו הגרמים יתנועעו כשיעור תנועת אותם הגרמים ותנועת אותם הגרמים כשיעור תנועות הנפש הכללית כי הנפש הכללית היא עילת הגופים הגלגליים וחאוציים כמו שזכרנו וכשתחי הנפש התחלת תנועה והתנועה היא חיי העולם אייב הנפש בעלת חיים לא תאבי לא תמות בי חייה מעצמה לא מצד הגרמים. רל״ך ♦ והמקום הפשוט היוהני יתחייב על מי שישכיל כשיהיה זך שיראהו והוא בזה העולם כי הוא יראה השמים ויחוש אותם בראות העין ויראה אלו הגרמים יחוש אותם בחושים החמשה ועל כן לא יתכן שיהיה מורכב פחות משנים האחד פנימי וחאחד חיצוני והפנימי מקום לחיצוני ואע״ם .שהחוש לא יראהו כי כל פשוט למורכב ובל פנימי הוא יותר זך מהחיצוני וכשיתך זה החיצון יחזור אל הפנימי. רל״ז [= ר״י] ן כל מה שהוא איפשר שיהיה פעם ולא יהיה פעם איני מציאות גמור ובלע׳ א נ י ה וכל מה שאינו מציאות גמור אינו תטידי-ואינו קיים במו הלבן כי הלבן פעם יהיה לבן ופעם לא יהיה לבן ואילו היה לבן עם לובנו מציאות גמור יהיה [והיה](מזהלבן לבן תמידי קי.ים לא ישמע)[נ]ה מציאותי י'3