Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest
- Journal
- Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest
- Volume
- [22.] für das Schlujahr 1898-1899 (1899)
- Date
- 1899-01-01
- Page
- Seite 31 (sequence 36)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/3122061-3122094--3532-3124636- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
שתחתם מהפעולות האובדות לא אל העצמים וכשתשוב הנפש ■ותעיין לעילתה ויביט השכל במו כן למלתו בי היא תאור מאוד השכל כמו שיאור השכל נןהיסוד ■ותביט אל העצמים הפשוטים הנכבדים ויתאחד כל עצם במקורו עד שיהיה■ הדבר.ומקורו דבר אחד אבל (דסעצם האמת הראשון.שהוא כל אמת היא מביט לע&זו לא ’יצטרך להביט הוא חוץ מעצמו כללוכשיביט' לצורות הדברים אשר בעצמו לא יהיה מבטו, אליהם כמו שאמרנו בשכל אלא מבטו לעצמו הוא ידיעתו לעצמו וידיעתו':העצמית היא מחדשת כל צורה . . ׳ ■״ . במין הרצון כי כשיהיה כמין הדבק■ לא;נצטרך אז'שנאמר שהצורה ה?תה בו קדומה. י :. ■ י' : •. '.■׳,׳■ ■ ■ ';; י יי ■: - :רכץך ולא יתכן!לחכם .שיוכל להוצייא'•כל■ מה שהוא בשכל במין פשוט’תחני'• בדבור הגופני אבלהמחויב.עלידלרמח רראך יבקש ויור-ה לזולתו לזה המבוקש שאין אדם שיוכל להוציא כל מה שיישכל.בדבור. וכשידע המבקש הענין וישקיף על .המבוקש עד שיראוהו יובל להוציא ■אותו הענין יותר מהראשון ואיפשר •שיהיה מעט כי הדיבור אינו בכל י בני אדם. על שיעור אהד אבל על שיעורי זכות .השכל’ ואיפשר ׳שיהיה השכל זך ויהיה הדיבור הלש מצד הכלי.ואפשר שיחיה כלי הדיבור זך ויתרחב הדיבור ולא;יהיה ■השכל זך כשיעור זבות הדבור והרחבתו:וכשיהיו שדם אז יהיה הביאור ■ הטוב ולכל זמן דבור כפי אנשי: אותו. הזמן כי אנשי הזמן הקדמש>[ם] . היו יותר נבונים ושכליהם יותר זכים מ שכלי ■אנשי זמנינו. וכן ■יהיו ימה שאחרינו ודברי הראשונים עמוקים אצל האחרונים. י י ' רכ״דןן׳ וכשתרצה לבקש ולחקור הבורא הראשון י לא תבקש אותו בדברים המושגים אלא בקש אותו עצמו או. מאצל עצמו כי אתה כ-שתבקש אותו מאצל עצמו.או בעצמו ותביט אצל עצמו ואח׳ב תשמש ראות השכל אצל עומק העצם המבוקש תשיגהו ותעיין. אליו מקיף בכל; הדברים היסודיים והשכליים והנפשיים והטבעיים ותמצאהו המציאות המספיק. "וידעת 'כיי•' לא יסתר ממנו דבר מידיעתם אבל אם תבקש. ידיעתו מחוץ עצמו בלוט׳ מאצל . הדברים ותביט בראותי החושי והשכלי אצל..מה שהוא •חוצה לו לא תשיגהו י ולא תראהו לא חושי ולא שבלי׳ ומאחר שהיה הדבר כן אי תואר ואי'יכולת ואי דבור יוכל לתארו במין מן המינים אלא אם יהיה במין שהוא נגלה וכבר יאמר איך תושג העילה הראשונה עין ■לראשון נברא והוא השכל אמנם ישים. החכם השכל ראשון נברא מפני שמשיג הדברים וישכילס עד שיובל לתאר . אותם בתואר השכלי ומפני שהיה השכל יכיל.להשיג הדברים■השימו ראשון אצלינו מפני'שבו נשיג החכמות ולכך כשנביט.לראשון נברא ונקה ראיה ממנו על הבורא ' כי כל אורה פועלת אורית אישות היא בשכל בלי ספק ואמנם’היה השכל כן כי הוא נברא מהיאור הר א ש,ו ן הגטותה).האמתי ־ והאור הראשון בצד. שהוא נבחו כי האור -הראשון ופעולותיו הגמורו׳ המאירות הם ביסוד והם בצד' שהוא נכהו יביט 'אליהם וימשוך מהם ■ ונקרא שכל כי