Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1899-01-01 · [22.] für das Schlujahr 1898-1899 (1899) · p. Seite 30

30 מעולמה כמו שהיא היום ולא זולתי המקום כמו שד,(ו)[י]א דרום והראיה על זה שאין •באותו העולם דבר אוכד וכשלא יהיה שם דגר אובד הוא .פשוט רוחני וכשיהיו הדברים'פשוטים רוחניים ■•א״ב י הדברים שבאותו עולם אמנם הם.בעולם הנפש ועצמה ועצם הנפש ועולמה דבר אחד וא״ב אין ספק שהמקום והיושב בו ויבר אץדיואין באותו.עולם דבר בבה.■כלל אבל בל יאשר שם הוא בפעל אין שם עת ולא זמן וכשלא'יהיה שם עת ולא זמן לא יהיה שם מקום כי המקום יתקיים מפני שהוא מקבל לעתות וכשלא• יהיו שם הזמנים ■השלשה אין מקום ל(ה/[יו]שב אלא המקום והיושב ■דבר אחד וכבד נודע שאם תביט למה ששם ׳ותדעהו הבט אל דוגמתו והוא •המקים השכלי ואם.היה מקים השכלי הוא והמקום האישי אשר בשכל האישי דבר אחד'כן' המקים הבללי יהשבל. הכללי הוא והשכל ׳הכללי דבר.אחד כמו שהוא .באישי וכשהדבר כן בבר התבאר והתאמת כי.ההוד והתענוג' והשמחה והדומה לו כלו קיים תמידי לא יכלה ולא יאבד וכשברא הבורא הטוב הגמור ואח״ב'ירד למטה י לסיבה שזכרנו היה אסל והיתה אותה ׳■האפלה מקרה על הטוב העצמי והיה הבורא יודע אותו המקרה ההווה באותו.העצם הראשון ומפני שהיה בן לא היה יודע הדבר אלא במין טיב.וכן ידע הבורא כל שדימה לזה במין הראשון ומדרשםי(.י1:.^^)).ויקרא אלהים לאור יום .א״ר .אלעזר לעולם ׳הקב״ה אינו מיחד שמו על הרעה אלא על הטובה דכתי; ויקרא י; אלהיס י לאור י־ י׳ו׳ק׳ל׳'[==;.: יום ולחשך קרא לילה] (ונו!) [ולא] כתי׳ 'קרא ' י לילה והראיה ע״ז מה שאמר. ה ח כ ס■ בי הטוב הוא מגבול העצמים המורכבים׳ כי אי אפשר שיהיה הרע אלא מאצל המוחשים הטוגשמים אבל אצל. המופשטים אין רע כלל וכן'הטוב' לא יהיה אלא מאצל השכליות הרוחניות' הפשוטות אבל מאצל הטיגשמות לא יהיה'טובי בלל ■ואם הרבר בן אין ספק, כי הרע הוא צל הטוב במו'שהגוף קליפה לעצים הפשוט כמו שהגוף '׳מקרר, .'עצמי אבל העצם. פשוט גמור., רכ״ו{ והשכל לא י יביט לעצמו מבט. נקי״י בי יצטרך להביט לטה 'שהוא חוץ ממנו ואל הדברים שהם תחת עצמו ואין הדברים כלם תחת עצם השכל והנפש כי היסוד הראשון ורישומי הבורא שהם למעלה מהיסוד הם מחוץ.לשכל והנפש יביט תמיד אצל רישומי הבורא ועצם היסוד ומעט מה שיביט לעצמו כי הוא יביט לעלוליו אל המקצת אשר יתחייב כעצמו'וישוב' ממהר:אל הבורא ואורו יאפי1 יעד שיאור באיור הבורא ואור היסוד וכן הנפש; תביט למהישהוא. חוץ 'ממנה. כלוט׳ אל השבל וכשתביט אל השכל תאור ׳ותתעלה ותהיה נפש אמת-ותהיה(הזמתאחדת פאוד השכל אבל כשתביט לעלוליה׳ הוא מבטת לעלוליה שהם תחתיה וכשתביט'לעצמה היא.תביט אל המקצת שהם בעצמה מהשכל כמו שהביט השכל [אל המקצת] אשיר בעצמו מהיסוד והיא תתמיד העיון אל השיכל..עד ־שתאור' באור השכל ותתאחד בו ותהיה היא והשכל . ׳כדבר. אחד ויכן הטבע אבל ■אלו העצמים הפרטיים רב מבטם.הוא ■למה