Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1899-01-01 · [22.] für das Schlujahr 1898-1899 (1899) · p. Seite 28

2S יפזר ומפני זה י היה הניצוח יותר גשמות ומפני שהיתר, האהבה יותר דקה ויותר רוחנית היתד. יותר חזקה על הגוף מהמתגשס ואמנם פעה הטועה בזה המאמר בחשבו שיש,בין כליון זה העולם וההחלת איתו עולם ומהותו אבל הוא מדובק ומפני שהיה מדובק לא היה איפשר שיהיה ביטול פעם הניצוח לסבה אחרת אלא מה שזכרנו וזה יהיה כשיתאחדו מקצת העצמים במקצתם עד שיביטו כלם אל הבורא *במבט אחד וכשיביט• אל הבורא מבט מתאחד ישפיע עליהם הב-רא ית׳ מאורו מה שיחופף על כלם ברגע אחד ויהיה ההתאחדות מקצתם למקצתם וכשיתאחדו מקצתם במקצתם ויחשקו מקצתם למקצתם יפרד מעליהם האור הגדול אשר הדא האמת הגמורה וישארו נבהלים •יביטו אל הבורא ולא יביטו למטה בלל אבל עתה אין מבטם אל הבורא כמו שאמרנו אלא מבטם מפורק בי לא •כשיביט השכל אל הבורא תביט הנפש כמו כן ולא כשתביט הנ׳פש יביט הטבע ומפני שהיה מחולף היו מקילין האור כפי המבט ויהיה מחולף ומפני זה התבאר והתאמת עמידת תנועת זה העולם וכליונו והבריאה השניה וכבר העי(ר)[ד] גם א פ ל ט ו ן שכליון זה העולם (כשיזדיפס [כשיזדככו] עצמים אלו. רכ״ג; וצריך שנדע שכשנדבק1) באור הבורא והיינו בעולם השכל שיבטלו אלו הכהות שהם לנו בכאן או לא יבטלו ואם לא ■ יבטלו מפני שהם נפשיים רוחניים יש. לשאול אם החושים. הגשמיים יבטלו או לא יבטלו ואם לא יבטלו אין ספק שזה הגוף אשר הוא לנו בכאן הוא אשר שם ואם יבטלו לא יהיה זה הגשם הוא אשר בבריאה השניה, ואם היה זה הגשם הוא אותו הגשם א״ב זה הגשם אין לו בריאה ולא זה העולם אובד ואם אמרנו מה הכהות נאט׳ שהם נפשיים רוחניים פשוטים והם כמו שהם בכאן אבל החושים הם שם כמו שהם בכאן אלא שהם יותר דקים ויותר צלולים יממה שהם בכאן כי אז יהיו טבעיים גמורים (שם) והם היום יתערבו עמהם טינופי זה העולם וחלאתו ומפני שהתערב עמהם הטינוף והחלאה התעבו והיו גסים ’ כבדים כמו שהם היום אבל כשיסתלקו מהם הטינופים והתלאות אז ישובו לטבעיהם הפשוטים כפי מה שנבראו תהלה ויהיו החושים׳ אז משיגים לפשיטות מה שבגרמים מהרישומים והאור הרוחני הנסתר בגרמים הפשוטים ואז ידעו ההי״ת ידיעה אמיתת כמו שידעהו השכל וידע שהוא האמת והאחד האמת הגמור שאחדותו חוצה לאחדות שתחת המספרים והוא הטוב הגמור שהוא מקור הטובות ואז יהיה היושר והצדק ויראו היאך הם מתאחדים ואין שם חסד מפורק מהטוב ולא טוב מפורק מהיושר ולא יושר מפורק מן האמת אלא האטת והחסד והיושר והטוב עצם אחד וידעו שנצחותו הנצחות שהוא למעלה מנצחות הנצח הנקרא דהר והוא ג) Vgl, Kaufmann, Die Sinne p. 138, n, 18