Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1899-01-01 · [22.] für das Schlujahr 1898-1899 (1899) · p. Seite 21

מאורו מה שיהופף על כלם וכשיתאחדו מקצתם במקצתם(0 [ו] השקו מקצתם למקצתם ’פרך מעליהם האור הגדול הגמור יישארו נבהלים יביטו אליו ית׳ ולא יביטו למטה כלל אז יאורו ובהביטם למטה יאפלו ויבהלו <דל) [רל דל?־] למטה כי השכל לא יביט לעצמו מבט נקי בהיות דברים נמצאים חוץ ממנו דל עלתו ודברים למטה ממנו ר״ל עלוליו כי כבר אמרנו שאין הדברים כלם תחו* עצם השכל והנפש כי היסוד הראשון ורישומי הבורא שהם למעלת מהיסוד הם מהוץ לשכל והשכל יביט תמיד אצל רישומי הבורא ועצם היסוד ומעט מה שיביט לעצמו כי הוא יביט לעלוליו אל המקצת אשר יתחייב מעצמו מיד ימשך מהרה להביט אל הבורא שיאור (בו אורו) [באורו] וכן הנפש תביט לשכל שהוא חוצה לה וכשתביט אל השכל תאור ותתעלה ותהיה נפש אמת והיא אחדות עם השכל וכשתביט לעלוליה שהם תחתיה תתפרד ותחשך וכשתביט לעצמה תביט אל המקצת אשר בעצמה שהוא השכל כמו שדביט.השכל [אל] אשר בעצמו מהיסוד והיא תתמיד העיון לשכל עד שתאור באורו אבל העצם האמתי הר אש ו ן מביט לעצמו לא יצטרך להביט הוא חוץ מעצמו ובהביטו לצורות הדברים אשר בעצמו לא יהיה מבטו אליהם כמו שאמרנו בשכל אלא מבטו לעצמו כי היא ידיעתו וידיעתו העצמית מחדשת כל צורה במץ הרצון כי כשיהיה במין הרצון לא נצטרך אז שנאמר כי הצורה היתה בו קדומה ועתה ברדת למטה צורות אלו לסבה שאמרנו שכשמשבחים סבורים שמקצרים אין מבטם אלא הבורא כמו שאמרנו ביהוד זה לזה וזה לזה עד ,המקור אלא מבטם■ מפורק1) כי לא כשיביט השכל לבורא תביט הנפש ולא, כשתביט הנפש יביט הטבע ואם בחלופם יקבלו האור כפי המביט ויהיה מחולף מצד זה התבאר עמידת זה העולם וכליונו, והבריאה (סהשניה וכבר העי(0[ר] גם אפלטון כי כליון זה העולם כשי<ש)[ז]דכו אלו העצמים ונאמר כיצד נתע<ב)[כ]רו עד שיצטרכו להזדכך הואיל והשתלשלותם של הפשוטים הם אלו הנדמים. ד״י ♦ אט׳ כל מה שהוא איפשר להיות פעם ופעם לא, אינו מציא־ת גמור ובלשון ערב א ■נ י ה ומה שאינו מציאות גמור א־נו תמיד והוא כמו מקרה הלובן כי הלבן פעם יהיה ילבן ופעם לא ואילו היה לבן עם לבנו ■מציאות גמור היה והיה הלבן קיים לא ישתנה מציאותו ודל כי כל מציאות הוא ממציאות זולת(י)[ו] אינו מציאות :מעצמו ויתך ויחזור אל המציאות •שהיה עלתו וכל מציאות שלא היה באמצעות אחר הוא קודם לו אותו במציאות תמידי זולתי נתך ׳וזולתי אובד ואמי שצלילות המציאות הראשון הנברא בלי אמצעות תנועה דל חיים עגולים מהחיים הגמורים והיא התחלת התנועה דל החיים הראשונים שאין בהם השגה ועכירתו עמידה עכירת זה הנברא כשיתעכר יתגשם וכשיתגשם יתוחגרם וכשיתגרם יעמד מאותה י) verschiedenartig.