Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1899-01-01 · [22.] für das Schlujahr 1898-1899 (1899) · p. Seite 18

וחולק על בני-אומתו והם עמד טעמם'בהם ואנו בעונותינו נמר •ריחנו בתוקף הנדנוד1 2) ואם נפל מחלוקת בין חכמי, דתינו בשמשם' מיעוט שמוש אבל מ״מ . חלילה לדמות מחלוקתם למחלוקתם;'בהיותם על אופן בהיותם סובביים וכוי. למוז ך♦• אחד הצעה זו אכתוב מאמרי בנדקלס היוני לאות לבני מרי "דל מתפלס[פ]י אומתנו ואם דבר בחיצון הוא והדומים לו מי ששתה ופד יתבונן הנסתר ואכתוב מאמריו בסדר שראיתי נאות לי לכתבו ך״ל אעפ״י שלא'אכתוב הדברים כמו שסדרם ■הוא בספרו, אמר בנדקלס כי ■לחכמה צורה סרוחני׳ וצורה גשמית וכשיהיה מחויב לחכם שם' החכמה כמו שצריך הראתהו החכמה כמו שירצה אם הרוחנית והגשמית מתאחדות ואם רצה כל אחת לעצמה מופשטת וזאת היא המעולה ■ מה שיהיה מפועל החכמה והמעולה מצורות י החכמה אחר. צורתה צורו! התיקון ודדא צורה הראשונה יתחייב על החכם שיבקש אותה זאח״כ ילך לבקש שאר. הכהות וכשי[ז]דמן העיון לצורות אלו הכהות■ אז יופל לעלות ולבקש שאר הצורות אשר בעולם העליון והחכם לא יוכל להוציא כל מה שהוא בשכל - במין' פשוט רוחני בלתי הגופני אבל המחויב להיות זהיר עליו לרמוז 'היאך יבקש להורות לזולתו לזה המבוקש וכשידע המבקש חענין' וישקיף י על המבוקש עד שיראוהו יוכל להוציא אותו הענין יותר מן הראשון ואיפשר שיהיה מעט כי הדבור אינו בכל בגי אדם על שיעור אחד אבל על שיעור זטת'השכל ואיפשר שיהיה. השפל זך ויהיה' הדבור הלש מצד הכלי ואיפשר שיהיה כלי הדיבור זך ויתרחב. הדבור ולא יהיה השכל זך בשיעור זכות הדבור והרחבתו;וכשיהיו שוים אז יהיה. הביאור הטוב ולכל■ זמן, דבור כפי . אנשי■ אותו ■הזמן' כי אנשי הזמן' הקדו(שז[ם] היו• יותר נבונים ושכליהם יותר זכים משכלי אנשי זמנינו וכן יהיו מה שאחרינו דברי הראשונים עמוקים ' - אצל האחרונים. . (ר*״ן) [ף״ץ] X וזה המאט׳ סררתיו ראשית מאמריו להיות נמשך לראשי׳ ׳דברינו שהם תנאי החכמה• ואשוב לכתו׳ מאמריו■ בידיעה ומל שלשים: לב ידע כי מה שיתאר הוא בחכמה הוא מתארי המביןשהקדמנו בשכבר הרישומים שנים׳ רישום שכלי ורישום נפשי ר״ל כל גרם ישי 'לשכל בו רישום מה ולנפש .ג״כ ורישום השכל'הוא הגלוי הגדול ורישום הנפש הקטן. ושניהם נסתרים ביודע והיודע.׳, לא.יוכל עליהם,בידוע אם לא ישקיף עליו היודע בעצמו וכשישקיף'עליו■'לא• יצטרך שיבקש אותו בידוע אבל'רישום הטבע לא יאמר. לו רישום כי הוא נראה וישיגו אותו החושים וזהו הנדר שיוכלו עליו ההמון והנה התבאר עתה היאך■ הרישום השכלי מהמחשבה ורישום הנפשי■ מהמצייר וזה שהראות השכלי . אינו. צריך לאמצעי הואיל ואין בו גרם כלל אלא אותו העולם הוא דומה בו ואין ביניהם הפסק■ והראות החושי 1I Vgl. oben p. 14־ n. 1. 2) Anspielung auf Tosifta Cbagiga II, 9'; Sanhedrin 88 b.