Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1896-01-01 · [19] für das Schlujahr 1895/96 (1896) · page 185

170 Zur lieb räischen Grammatik. lativische Bedeutung von Wortverbindungen nach Art von 1שיר השירים). Häufig bedient sieb M. in seiner Exegese der Annahme gekürzter Redeweise, die er entsprechend ergänzt* 2); besonders ergänzt er zu exegetischem Zwecke einen fehlenden status constructus3). Die grammatischen Kategorien, besonders die der arabischen Grammatiker, zieht Maimüni in seinem Jugendwerke, dem Lehrbuch der logischen Terminologie, heran, um sie mit den Kategorien der Logik in Beziehung zu setzen4). Er citirt daselbst (c. 14) den Satz: ״Die Logik verhält sich zur Yernunft, wie die Grammatik zur Sprache“5). שחייב (Deut. 22, 1) חמקור נופל על המעט ועל חרוב . . . ולפיכך מורה חשב (ib. V. 7) שלח תשלח. (ib. v. 4) לחחזיר פעמים רבות וכמו כן חקם תקים עמו וזולתם מן המקראות (Exod. 23, 5) ועזוב תעזוב — M. N.' III, 2 (4 a) zu Ezec.11. 1, 14: רצוא מצדר רץ ושוב מצדר שב. 1) c. M. Nedaiim 6, 4: דע כי בלשוננו כשיתחבר שם האחד עם הרבים הרי־ זה מורה על הכלל ועל הפלגה ברבוי כגון הבל הבלים שיר השירים. Ganz so erklärt Joseph Ibn Aknin in seinem Comm. zum Holienliede. S. das Citat, bei Steinschneider Art. Josef Ibn Aknin in der Allg. Enc n, 81, s. 55, wo הפלגה מבאלגה. 2) M. N. I, 21 (oben S. 56, A. 3), ib. I, 22, zu Sach 14, 5: לבא דבר] ה, אלהי [על ידי] כל קדושים עמך] (s. oben s. 55, A. 4); ib. I, 21 Ende,zu Ps. 102, 14 : [אתה תקום [על אויביה; ib. III, 23, zu Hiob 42, 6 (s. oben s. 129 A. 1): על כן אמאס [כל אשר הייתי מתאוה] ונחמתי על היותי בתוך] עפר ואפר]; ib. I, 34 (oben S. 159, A. 1). — Die supponirte volle Satzgestalt in diesen Beispielen heisst שיעור) תקדיד), welchen Terminus M. auch dort an wendet, wo er durch angenommene Umstellung der Wörter des Satzes erklärt; s. M. N. III, 51, zu Jes. 43, 2: כי תעבר במים ואני אתך הנהרות לא ישטפוך; ib. 1H, 53, zu Ps. 89, 3: בנין העולם חסד הוא (vgl. Targ. z. St.). 3) S. oben S. 23. Vgl. S. H. 7. Gebot (63 a): עלי גהה הדך אלמצאף♦ — Ueber diese Art von Kürzung bei Abulwalid s. mein: Aus der Schrifterklärung des Abulwalid, S. 6 f. Aehnlieh ist die Ergänzung des Substantivs zum Attribut, C. M. Kilajim 2, 5 (חסר שם המתואר) und Sank. 10, 5 (ומתואר חסר). C. M. Cliagiga 1, 8 erklärt er הן הן als gekürzt aus הן והן. 4) s. Miiioth Higgajon c. I Auf. (השם אשר יקראהו מדקדק הערב התחלה . . . ספור ההתדד); c. 13 (die Eedetheile u. s. w.; Arten des. Nomens). — Eine Definition des Pron. rel. אשר auf Grund der arab, Grammatik und mit Hinweis auf diese giebt M. im M. K I, 63 (82 a).—: Eine Vergleichung der Verneinungspartikeln im Hebräischen und Arabischen im S. H., 8. Grundsatz (p. 27 f.) אמרו מדרגת מלאכת ההגיון מן השכל כמדרגת מלאכת הדקדוק מן הלשון. (5