Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1896-01-01 · [19] für das Schlujahr 1895/96 (1896) · page 43

28 Die Traditionsexegese. Aber auch solche Schriftauslegungen der Tradition, welche nicht die Gebote zum Gegenstände haben, also agadische Exegese, pflegtM. als ״überlieferte Erklärung“ zu bezeichnen1). Die ״überlieferte Erklärung“ der Gebote bestimmt die Art der Erfüllung und Ausübung derselben auf unzweifelhafte Weise; dennoch suchten die Träger der Tradition den Inhalt der überlieferten Erklärung aus dem Texte der heiligen Schrift selbst herzuleiten, indem sie dabei verschiedene Arten der logischen Folgerungen, Anlehungen, Anspielungen und Andeutungen zur Anwendung brachten2). Diese Deduction der Ueberlieferung aus dem Texte gehört zur ״Weisheit des offenbarten Wortes“, welches in der bestimmten Art seines Ausdruckes zur Deduction die Handhaben bietet3). Für die Deduction durch logische Folgerung giebt es überlieferte Regeln; es sind die 13 Regeln des R. Ismael4). Alle übrigen Arten der Deduction können zusammen als Andeutung bezeichnet werden5). Es giebt aber auch Fälle, wo die Lehrer (= 14 ,286 קאלוא פי שרה . .;9 ,34 אלשארחון;(7 ,29 שרה אלנאקלון; 4 4 10 ,292 שרחו v. n. ג) S. M. N. I, 42 Ende, zu Deut. 22, 7, aus Kiddusehin 39 b נהו מא גא אלתפסיר אלמרוס), in, 27 Ende als שרה bezeichnet. — M. N. III, 29 Ende, zu Num. 15, 23, aus Sifre z. st. (פי תפסירהם אלמרוי). — III, 41 (92 a), zu Nuiq. 15, 30, aus Kerithoth 7 b (גא אלתפסיר אלמרוי).— III,40 ־ g. Ende, zu Deut. 21, 7, aus M. Sota 9, 6 (כמא צא אלתפסיר). In M. T. ist der Ausdruck מפי השמועה למדו zur Angabe traditioneller Er־ klärung vorherrschend; s. Leopold Löw, Ges. Schriften I. 314. 2) c. M. Einl. 93 b (P. M. p. 39) . . . לכן מע כונהא מתיה ולא אכתלאף פיה מן הכמה אלכלאם אלמנזל אנה תמתצרג מנה הדה אלתפאסיר בוצוה מן אלקיאסאת ואלאסנאדאת ואלתלויהאת ואלאשאראת אלואקעה פי אלנץ. 3) Vgl. s. H., 2. Princip Ende (p. 15): לאפזהאר הכמה אלנץ. Hier , ist הכתוב =־) אלנ״ן) dasselbe, was אלכלאם אלמנזל in C. M. 4) c. M. Einl. 91 d unt. (P. M. p. 10): באלקואנין אלתלתה עשר .. 4 . 4 אלמנזלה עליה פי סיני 5) In S. H., 2. Princip (p. 12) giebt M. die oben in Anm. 2 an־ geführte Stelle in C. M. auf folgende Weise wieder : לא] מ] חכמה אלנץ אנה ימכן אן תוגד פיה אשארדי, תדל עלי דלך אלתפסיר אלמרוי או קיאם ידל עליה. In C. M. selbst heisst es weiter (93 c, P. M. p. 41): אלתפאסיר כלהא ען משה ולהא כמא קלנא אשארה פי אלדן או תסתכרצ בוצה מן וצורי אלקיאס. Und ebend. (P. M. 44) wird die erste Classe der religiösen Vor-