Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 196

190 men. In die Vorschrift von der Beschneidung30) sah man jetzt auf einmal Licht dringen; die Forderung einer Ethik aller unserer Sinne offenbarte sich in dem Einen Symbol. So verbreitet war die Herrschaft dieses Kanons, dass er die Prediger zwang, selbst in Trauungsreden al) sich mit ihm auseinanderzusetzen. Aber es fehlt doch auch nicht ganz an Stimmen, die diese Äusserung des Stagiriten mitsammt dem Lobe Maimuni’s als eine הניח שחוש המשוש חרפה הוא לנו ואין בו שום שלמות והאמת שע״י המילה יתוקן זה החסרון. Menacbem Egos! גל של אגוזים f. 17b findet diese Lehre von der Beschneidong als Zügelung der Siune in Maimüni’s More III, 49 und erklärt: יהלש החוש הזה ויחלשו גם בל שאר החושי׳ החמריים עמו ויגברו כהות הנפש. 30) Almosnino מאמץ כה f. 21־l wirft die Frage auf, warum Hochzeiten öffentlich und laut gefeiert werden: יפלא לכאורה למה זה נתפשט המנהג בכל גלילות יש־אל'לקרוא אנשים ונשים הננשים בזמן הזווגים וחופות חתנים בשמחה וטוב לבב'בהיות התחברות האיש והאשה דבר מנוגה אשר בו נשתתף עם שאר הבעלי חיים הבלתי מדברים ועליו ביהוד אמר החכם 'חוש המשוש הרפח הוא לנו. Bei gleichem Anlasse bemerkt auch Albilda דרש משה f. 117“: שלד,־ותו יתביך נבדל מכל גוף וחסרון הלילה לכך הוד, ם״ד שענין הזיווג לא יהיה מאתו לפי שחוש המשוש הרפה היא לנו. 3י) So führt z. B. Botarel im Jeziracommmtar Y, 1; f. 86a aus den! ,זה השער ליי des Kabbalisten Elia die Äusserung an : תשמיש היינו הרגשת התשמיש שיש לאדם הנאה בו והיינו מצד חוש המשוש אשר הוא חרפה אל האדם בהיותו משתמש על דרך התרנגול בו זולת זה אי אפשר לאסרו (Jcs. 45,18) כי לא תהו בראה לשבת יצרה. Einen heftigen Ausfall gegen diesen Kanon des Stagiriten enthält das Mose jb. Nachman zugeschriebene אגרת הקדש, dessen in den Ausgaben verstümmelten Wortlaut ich hier nach cod. Y des ungarischen Nationalmuseums in Budapest hersteilen will: הרב ז״ל במור׳ הנבוכים בהיות משבח אריסטוטלום שאמר חוש המשוש או חוש ד,משל[מ .1]ש חרפה היא לנו חלילה והס אין הדבר כמאמר הדיוט זה שמאמין (שאינו מאמין .1] שאינו מורגש שאילו היה מאמין שהעולם מחודש בכונה לא היה אומר כך זה ההדיוט הבליעל. Zur Milderung des Ausdrucks הדיוט s. Zunz, Ges. Schriften III, 276 f. und 289 ff. Einen Anlauf zur Zurückweisung desselben Satzes nimmt Simon Düran f. S0b : ואמר ארסטו עליו בספ׳ ד,מדות בי הוא הרפה לנו וקלסהו דדמב״ם על מאמרו זה ופירשו ־ ־ ואני אומר שאם הוא סבה לקיום המין ה נ ה י ש לו מעלה על שאר החושים שאין בהם אלא לקיום האיש אבל התורה השלמה גלתה חרפתו כי הוא החוש אשר חטא בו ראש החוטאים אדם הראשון * וע״ז לא נמצא לרופאים בזה הנהגה כשאר הנהגות הבריאות לפי שיצר האדם רע מנעוריו אינו מקבל מוסר ההנהגה בו והיו דבריהם לבטלה בו וע״כ שתקו ממנו ע״כ נתאמת המאמר שהוא חרפה לנו. Liwa b. bezalel hält באר הגולה f. 50b die befremdlichen Angaben Baba m. f. 84b als gegen die Unnatur des aristotelischen Kanons gerichtet.