Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 183

י- 177 tatoren6), ja selbst von dem allezeit getreuen Ibn Roschd im Stiche כי זה החוש אינו לגוף אלא לדבר א׳ מבפני' והבשר האמצעי והראי׳ ע״ז כי אילו כרך האדם על ידו לבוש רקיק ואה׳״ב ישימהו על מים חיים[המים •1]הי׳ חש החמימות בלא זמן ואחרים אמרו כי כלי זה הכה הוא הבשר. in seiner Eneyclopäclie f. 285a erklärt er jedoch trotz dieses Argumentes das Fleisch als Organ des Tastsinns: ובזה יתורץ הספק שהושבי׳ בעבורו כי הבשר אולי אינו כלי זה הכה במו שיראה זה מדברי תמסטיום וארסטו בספר הנפש כי לפי מה שנאמ׳ שם אינו מספיק מה שנמצא הבשר יחוש בדברים שיפגשו בו בשהוא כלי זו ההשגה אלא אולי הכלי יהיה מבפנים ויהיה הוא כמו האמצעי כי אלו לבשנו היוני גלד ואחר כן מעכנו עליו נמצאהו ירגיש וכשנאמ׳ במה. שנאמ׳ בספר ההיונים ומה שאמרנו עוד כי כלי זה יתהייב שיהיה פשוט ומשתתף לכל החיוני ויצורף אל זה מה שיראה כשמפרקים אברי החיוני שלא ימצא בנוף ההיוני אבר בזה התאר שיחוש אלא הבשר יתבאר בהכרח כי כלי זה החוש הוא הבשר. Nach 1sak Karo תולדות יצחק f. 22,ז beruht die Sicherheit in den Aussagen des Tastsinns gerade darauf, dass er ohne Medium wahrnimmt; שחוש ד,משו' לבדו גדול מטביע!, קלא והטעם שהמשוש השגתו כלי [בלי.1] אמצעי אלא העור שדבק בגוף עצמו והקול האמצעי להשגתו הוא חוץ ממנו שהוא האויר. 6) Ibn Falaquera f. 286b überliefert nach Ibn Roschd’s Comm. zu de an. n, 7; f. 110״■ und 112וכתב החכם המפרש בפירושו לט(ו)עמ דברי ארסטו :״ כי תמסטיום אט׳ כי נפל מארסטובזה המאמ׳ התרשלות גדול ואט' אלסכנדר כי אלו היה הבשר במעלת האמצעי היה [Mt vaide 0b1itus=] מתחייב שימצא תחת הבשר אבר בו יהיה זה החוש או אחר [ד.1] אם היה זה החוש אחד או רבים אם היה זה החוש יותר מחוש אחד ואין זה כלום כי כבר נראה אחר ארסטו בזמן אלאכסגדר כי יש בהיוני העצבים ושיש להם מבא בחוש והתנועה. Wenn hier Ibn Roschd den Einwand des Alexander von Aphrodisias, es müssten sich unter dem Fleische Organe des Tastsinns entdecken lassen, damit abweist, dass in der That solche in den Nerven vorhanden seien, so theilt er darum doch nicht die Meinung seines Meisters von dem Fleische als Medium, widerlegt sie vielmehr durch 2 Gründe, die Ibn Falaquera fast gleichlau־ tend mit ס׳הנפש f. 7b in der Eneyclopädie f. 286a mittheilt: ואמ, החכם המפרש כי כה המשוש לא יצטרך בהשגתו לאמצעי וראייתו על זה כי החושים מצטרכים לאמצעי מפני שני צדדים האחד מפני. היות המוחשי' אינם ממששים לכלי החוש ונפגשים וע״ב מצטרכים לאמצעי והשני מפני שהטבע הולך אל ההפכים באמצעי כלוט׳ בלכתו מהמציאות מ [ה.1]חמרי אל הרוחני וכח המשוש מצד שמוהשיו יפגשו לכלי החוש לא יצטרך.לאמצעי בזה הצד הראשון ומצד שכלי זה החוש מקבל מוחשיו קבול המרי כי הוא מתחמם 1 .ומתקרר לא יצטרך לאמצעי בזה הצד השניbn sin! hätte dagegen das Fleisch als Medium betrachtet ib.: ואט׳ החכם בן פינא והאמצעים בין הכחות החשים והצורות המוחשות הם רקים מצורות המוחשים כי אלו היו בעלי צורות היו משבשים לכח מהשיג מוחשו והם רקים מהצורות במוחלט כהתרוקן האויר שהוא אמצעי בין הראות מהגוון והמים מהטעם ואמצעי ההרחה מהריח או כמצוע האיכיות הממוצעות בבשר שהוא אמצעי בין הכה המושש ובין האיכיות הממוששו׳. 12