Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 180

— 174 - berührende ausgesprochene Qualität als auf ihren adäquaten ßeiz zu antworten. Wenn es jedoch auffallt, wie die Lehre des mit den Nerven unbekannten Stagiriten auch noch nach der Entdeckung derselben sich behaupten konnte, so braucht man sich nur daran zu erinnern, dass das Mittelalter an einleuchtenden physiologischen Theorieen selbst gegen das Zeugniss der Anatomie unbedenklich festhielt. Und das Fleisch hatte eben die Theorie für sich. Als Werkzeug der der gesammten Thierwelt und allen Theilen des thierischen Körpers nothwendig zukommenden allgemeinsten Empfindung durfte der Tastsinn nicht in einem bestimmten besonderen Organ, sondern nur in dem allgemeinsten3) der gleichtheiligen Stoffe, dem 3) Dem Nachweis dieser wunderbaren von Ibn Roschd in den Aristoteles hineininterpretirten Eignung des Fleisches für den Tastsinn begegnen wir bei den Encyclopädikern. So bei Juda b. Salomo f. 42b: והבשר הוא מתפעל למשוש ואע״ם שאינו חלק מאבר מורכב והבשר הוא מצוי לכל החי או יש לו דבר אחר ממלא מקומו ולפי שהרגש המשוש מצוי בכל החי לפי׳ ראוי להיות לכל מיניו אבר משותף שירגיש בו ולא יהיה מיוחס לאבר מאבריו המורכבין אלא ימצא בכל אבריו ואותו הוא הבשר הילכך בבשר הוא הד,רגש של משוש השותף והוא ההתחלה לו und 1bn Falaquera f. 285»: אבל חוש המשוש מפני שהיה מתפשט בכל הגוף ומשתתף לכל האברים התחייב בהכרה־ שיהיה האבר המסוגל בו אבר משתתף פשוט זולתי כליי ומאחר שהיה'זה הכה לא יתרוקן ממנו חיוני התחייב בהכרח שלא יתרוקן חיוני מזה האבר ואין בחיוגי דבר יראה שהוא בזה התואר זולתי הבשר כי הוא האבר אשר כשנגע נהוש עם היותו משתתף לכל חיוני ׳ ׳ והעצבים שיראה גלינוס שהם כלי החוש מאחר שהם בעלי תבנית ומקצתם חללים כמו העורקי׳ ע״כ הוא יותר קרוב שיהיו כליים משיד,יו פשוטים כבשר. Vgl. äldabi f. 93b, menachem b. Serach f. 23 a. Simon Duran f. 50a neidet beinahe dem Aristoteles die anbetende Bewunderung, in die Ibn Roschd angesichts dieser Theorie vom Fleische ausbricht, und beweist, dass sie längst in der 11. Schrift zu finden war: ולפי שארמטו השיג זה בחכמתו אמר עליו בן רשד בזד, המקום הנה מ ה. נ פ ל א ת הכה ד, א ל ה י ת הנמצא׳ בזה האיש וכמה היא רחוקה מ ת ה ל ת המחשבה ע״כ דברי ן׳ רשד ולפי, שקלם זה האיש אל הפלוסוף בחכמתו זאת נאמר לו כי זאת תינוקות של ב״ר יודעין אותה שהרי לפי שהחיות אינו אלא הרגש וא״א להיות חי שלא יהיה לו חוש המשוש אשר לבי ובשרי ירננו אל אל חי [Ps. 34,3] הוא בבשר והתחלתו הלב עכ״א הכתוב הזכיר איברי החיות כי להם יאות *לרנן לבעל החיות הגמור הוא הא״י ונאמר היי בשדים לב מרפא כלומר כי הלב שיש בו רפיון ואין בו [Prov. 14,30] קנאה הוא מביא חיים בבשר ואם יש בו קנאה העצם הקשה ירקב וכבר כתבתי כי בהרנש הצער כתוב [14,22 &70>] אך בשרו עליו יכאב והרגש התענוג נקרא בשורה לשון בשר כי הוא המרגיש בה ולהיות הלב בשריי לסבה וו כמו והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר [ife.11,19] שקדם ע״כ נאמר