Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest
- Journal
- Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest
- Volume
- [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884)
- Date
- 1884-01-01
- Page
- – (sequence 173)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 52% known words query
- IRI
…/3122061-3122068--1006-3123178- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
167 Sauer-gelten. Nach den Qualitäten geordnet, vertheilen sich Süss, Fett auf Warm-Feucht, Bitter, Salzig, Scharf auf Warm-Trocken, והפשוטים מהם שהם הפכים כמתוק והמר ותכף המתוק הוא השמן ותכף המר הוא.המליח ובין אלו החריף והקובץ והעפוץ והחמוץ. Salomo 1bn Parchon s. v. טטף zahlt nur 3 Gesehmäcke: בלשונו טועם מר ומתוק וחומץ. Gersos b. Salomo f. 44a bemerkt nach berichtigter LA.: ואומרים החכמים כי המתוק והמליה והמר הם עקר ושרש לכל הטעמים והאחרים מורכבים מהם הדשן הוא תערובת המתוק והמליה והחמוץ תערובת המר ו ה מ ל י ה והחריף והקובץ והעפיץ מתילד מן המתוק והמר. Auch heute gelten z. b. bei Zenneck die Empfindungen des Bitteren und Süssen allein als wahre Gesehmäcke s. v. Vintschgau in Hermann a. a. 0. III, 2; p. 191. v. V. rechnet p. 190 diese beiden ausschliesslich zu den reinen Geschmacksohne Gefühlsempfindungen. n) Die Ableitung aus den Elementarqualitäten bietet bereits Asaf p. 250: כל טעם אשר הוא מתוק הם ולח כל טעם אשר הוא מר הם ויבש כל טעם אשר הוא מלוה קר ולח כל טעם אשר הוא עפוץ קר ויבש כל טעם חריף ממוסך לקרתו (!). Die Anordnung nach Wärme- und Kältegraden entlehnt Maimitni in seinen Aphorismen f. 4-5c dem Galenits במאמר החמישי מהרפואות — schliesst dieser § bei Serachja —. Der abweichenden Termini wegen will ich Natan’s Übersetzung der Serachja’s gegenüberstellen. N. הטעמים המורים על חום הם המתוק והוא הפחות חם שבהם ואחריו המלוח ואחריו המר ואחריו החריף והוא החזק החום שבהם והטעמים המורים על קור הם ד׳ והם התפל והוא הפחות קר שבהם ואחריו הקובץ ואחריו העפוץ ואמנם הטעם הדשן הנה הוא מורה על שווי כי יורה בין חום וקור ועל דקות העצם הקובץ מנגב ומקרר ולכן מקבץ החלקים לפנים ומוסיפם ומקשה ומעבה והחמוץ מחתך ומפריד ומדקדק ופותח ומנקה ומקר' ודוחה והחריף מחתך ומפריד ומדקדק ופותה כמו החמוץ אך שהוא מושך ומחמם ומתיך ושורף והמר פותח ומנקה המעברים וממרק ומדקדק ומחתך הליחות מבלי חום מבוא׳ והמתוק מרפא [ה.1] ומבשל ומרכך ומרפה הנקבים הדשן .מרטיב ומרכך s. הטעמים המורה [ים.1] על חמימות הם ארבעה והם המתיקות והמליחות והמרירות והחריף שהוא החזק מכולם והטעמים המורים על הקרירות ארבעה והם התפל והחימוץ והקביצה והעפיץ אבל הטעם השמן יורה על מיצוע באיכות בין החמימות והקרירות ועל דקות העצם (פרק.) העוצר יקרר וייבש ועל כן יקבץ ויעצור וידחה אל פנימה ויעבד, והחומץ יחתוך ויקשה ויבדיל וידקדק ויפתה וינקה ויקרר וידחה והחריף יחתוך ויבדיל וידקדק ויפתה וינקה כמו החומץ אבל יחמם וימשוך ויתיר וישרוף והמר יפתה וינקה הדרכים ויטהר וידקדק ויחתוך הליחות הגסות מבלתי חמימות מבואר ומחזיק המזון[?] טבעו לעבות ולקבץ ולאסוף וימית ויבטל ׳ והמליח יקבץ ויחזק וייבש וינגב מהחמימות [מבלתי ה — .1] מבואר או קרירות המתוק ירפה ויחליק ויבשל ויספיק והדשן ילחלח ויחליק .וירפה