Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 171

165 Geschmacklose aus der Reihe strich, zählte nur acht9). Wenn zu- In Pseudo-MAiMUNi 0׳ הנמצא (s. בן גרני ed. Polak p. X) lauten die Termini: תשעה מטעמים והם המר והמתוק והתפל והמלוח והחמוץ והעפיץ וחריף ועוצר ושומן ט׳ מטעמים ט' מינים, wo ran die Synonyme עוצר ושומן die gewöhnlichen קובץ und דשן ablösen. Gerson b. Salomo f. 17& folgt 1dn Roschd: וסבת שנוי הטעמים שנוי המזג כי המתוק יורה על מזג הם חמימות שוד, והדשן מזג האויר גובר עליו עם קצת מימיות על כן הוא הם מעט יותר מן המתוק ו ה מ ל י ה גובר על מזגו גוף יבש נשרף עם קצת לחות והוא חם קצת יותר מן ד,מתור, והמר גובר.על טבעו גוף יבש עפרי עם הום או עם קור וההווה מן הקור ישוב מתוק אחרי מרירותו:כבוסר הפירות וההווה מן ההם ישוב מר אהר מתיקותו והמר מחמת החום הוא יותר חם מן המלוח ואין כל מר חם והחריף גובר החום והיובש עליו הרבה מאד עם דקות ו ה ע פ י ץ ו ה ק ו פ ץ ו ה ח מ ו ץ ו ה ת פ ל הם כולם ממזג קר והקוד נובר עליהם כמו שהראשונים גובר עליהם החום והעפיץ והקופץ הם ממין אחד ואין בהם חלוף אלא בין רב למעט והם ממזג יבש הזק עם קור והעפייז חזק מן הקופץ וההמדז יורה על קור עם קצת לחות ולא ימנע מפני מזג הקור שלא יתערב בו מעט חום ועל כן החומץ מחתך ומזקק והתפל הוא ממזג קר ולה והוא קרוב להיות בלא טעם מהיותו בטעם. f. 44a lauten die Termini gleichfalls nach meiner HS.: ומספר הטעמים הם תשעה והם העפיץ. המר והמתוק והחמוץ והמליה והדשן והחריף והכובש והעפיץ והתפל erscheint durchweg, הכובש ersetzt als Synonymon והקובץ, das hier als הקופץ auftritt. Bei Pseudo-AßRAHAM b. David zu Jezirci f. 22b finden wir: או מתוק או מר או המוץ או מלוה והשמנינות והחריפות והקביצות והעפיצות והטפל. Simon Duran f. 50lj führt sie im Namen cler Ärzte an: והנה המוטעמי׳ הלקו אותם חכמי הרפואה לט' סוגים התפל והמתוק והמר והחריף והמלוח והחמוץ והעפוש[ץ.1] והקובץ והדשן. . 9) Schon Asaf a. a.. 0. p. 248 bemerkt: ודע כי בגוף נוהגים שמנה מיני טעם מתוק ומר והמוץ ומלוה והריף כפלפל וחרדל. ועפוץ כאגיסי הבוסר(ובטעם) וכטעם המים וכטעם היין. Die Form אגיסי wohl für אנסי verzeichnet Löw a. a. 0. p. 208 nicht. Jehuda b. Salomo f. 35b zählt nur sie־ ben Geschmäcke nach. Aristoteles de sensu c. 4., der sie der Zahl der Farben gleichsetzt. Josef al־L0RK1 a. a. 0. p. 64 charakterisirt acht Geschmäcke nach fünf Arten.ihrer Einwirkung auf die Zunge: ועתה דע כי כל אהד מהטעמים פועל בגוף הלשון פועל משונה מפועל חברו והפעולות האלה הם המשה מינים המין הראשון קבוץ הלשון וחבור חלקיו והמין הזה נמצא בהדס וכיוצא בו מהנופים המתקבצים והמין השני מכיל חלקי הלשון והעדר מקצתו ב הכנס בהם ויש לו שלש מדרגות המדרגה האחת נמצאת במלח־ הנאכל ופועל זה יש לנו בו קצת אהבה כי אין פעולתו.כל.כך חזקה והמדרגה השנית.נמצאת במלח אשר לא ניתן למאכל מחמת חוקו והוא קרוב למרירות כגון הבוראק והנשאדר. וביוצא בהם והמדרגה השלישית נמצאת בכל הגופים המרים והיא המדרגה. העליונה במין .הזה והמין השלישי המום הלשון והוא הנמצא בפילפלין ובשאר הדברים החריפים והמין. הרביעי חמוץ הלשון והלחול חלקיו כי הגופים הנחמצים מתחלהלים והעד העיסה החמוצה והפועל הזה נמצא בחומץ וכיוצא בו מהדברים החמוצים הלא ראית כי בהשפכו בקרקע