Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 167

161 Werden wir aber, weil wir so die Feuchtigkeit als Grundbedingung der Geschmacksbildung kennen gelernt haben, sie darum auch als ihr Medium in dem Sinne bezeichnen können, wie bei den Licht-, Schall- und Geruchsempfindungen die Luft? In dem Streite5) über diese Frage gewann die Ansicht, dass wir in 6) Vincenz v. Beauvais lib. 26 c. 78 schreibt Ibn Sina die Ansicht zu, als sei die Feuchtigkeit ein Medium, wogegen er in der angebl. morgenländischen Weisheit sich ausdrücklich verwahrt f. 101“: öcXÄ y&o SAyicji(. Nach Ibn Falaqbera cod. Leyden 20 f. 284 b, der wohl Ibn Rosohd folgt, habe Thehistius und Ibn Badja die Feuchtigkeit als Medium angesehen, Alexander von Aphrodisias ומפני אלו»הדברים יש לחשוב כי זה החוש :jedoch sieh dagegen erklärt משיג מוחשו באמצעות זה הרטיבות כמו שאמר(נ)ו תמסתיום ובן אלצאיג ואלכסנדר אמר כי זה החוש לא יצטרך לאמצעי כמו המשוש וצריך שנעיין בזה ונאט׳ כי. הצורך אל האמצעי הוא אהד משני דברים או שיהיה האמצעי הוא המניע הנעת המוחש לכל[י] החוש מפני היות המוחש אינו ממשש אותו כמו שזה עניין חמוהשים השלשה שהם הגוונים והקולות והריח או שיהיה ההכרה מצריך אל האמצעי לא בזה בלבד אלא (ו)בשיהיה מציאות הצורות המוחשות בו במץ מהאמצעות בין מציאותם הגופני הגמור ובין מציאותם בנפש כמו העניין בגוונים ומאהר שאלו הם שני צדי הכרה הצורך אל האמצעי.אם כן מהמבואר שהטעימה לא יצטרך אל האמצעי בעניין הראשון והוא המפורסם שבעניינים המצריכים אל האמצעי מפני שהמוחש בו יניע כלי החוש במששו אותו אבל הצד השני מצדי הצורך אל האמצעי יש בחייבו אותו לזה החוש מקום עיון כי יש לחשוב כי אפשר לצייר זה הצד מהאמצעי במציאות למוהשים שיקבלם המורכב והפשוט בגוונים שיקבלם האויר במין מהאמצעות בין מציאותם ההמרי ובין מציאותם בנפש וכן ידמה שיהיה הדבר .בתנועה. אשר באויר והתנועה שהיא המקיש והמוקש בחוש השמע וע״כ נראה השתי תנועות במים שהם הפכים שיקרו מנפילת האבן בהם ישתבשו העגולות המתחדשות מהם אבל המוחשים שיקבלם הסוג המורכב בלבד כלוט׳ הממוזג או שלא ימצא לו הצורך לאלו העניינים מהאמצעי או אם ימצא לו בצד אחר. וכאלו צורך זח הבה אל האמצעי וצורך שאר החושים במין מהספוק וע״כ הנכון. שנאמ) כי זה הרטיבות עוזר על זה הפועל מצד שיקרה לדברים המוטעמים היבשים שיתרטבו בו במין מההבשל שיקרה להם בפה * ־ י וע״ב הנכון שנאט׳ בזה הרטיבות שהוא (מ)מקצת כלי ההשגה .לטעימה ממה שנאט׳ שהוא אמצעי וממה שנאט׳ שזה ההוש מצטרך לאמצעי Aristoteles a. a. 0. leitet aus der Analogie des Tastsinns den Mangel eines Mediums beim Gesckmaeke ab: ואולם הטעם הנה הוא משוש מה ולזאת הסבה הסוג הזה ישיג מוחשו באמצעי הוא הלק מן הבעל חיים לא באמצעי הוא גשם נכרי ר״ל מחוץ כענין הראות והשמע והריח כי המשוש זה ענינו -ר״ל שהוא ישיג לא באמצעי הוא גשם נכרי מן •הבעל'חיים הממשש. Dies wiederholt Jehcda b. Salomo f. 60b: ואין צריך זה ההרגש לבינוני מבהוץ כמו שצריכין השלשה דגשים לפי שהוא משוש כל ד הוא והוא ירגיש 11