Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 166

160 empfindungeil zu. Nur vereinzelt begegnet uns die Angabe, dass auch die Lippen mit Geschmacksfähigkeit ausgestattet seien. Physiologie Ein Geschmackseindruck kann nur von einem solchen Kördes per ausgehen, der entweder bereits in flüssigem Zustande sich der Geschmacks. Feuchtigkeit des Geschmacksorgans mittheilt oder die Fähigkeit besitzt, sich in derselben zu lösen. Es können demnach nur lösliche Stoffe als Geschmackerreger wirken, u. z. werden die gelösten, flüssigen als actuell4), die löslichen trockenen als potentiell schmeckbar bezeichnet werden müssen. בלשון כנו אותו הכתוב•״ אל החיך שנא׳ [34,3 &70>] וחיך יטעם לאכול וכיוצא בו הרבה לפי שהאבר הראשון המקבל הנאת זה הטעם מהלשון הוא החיך. Der Lippen erwähnt Juda Bolat a. a. 0. : ואלה הטעמים מגיעים מתוך ההתרשמיות ההם של המוטעמים המתרשמים בליחות ההיא התפלה המגיעה ב ה י ך והלשון ו ה ש פ ת י ם כי היא כפי טבעה ריקה מכל הטעמים אך היא מוכנת,לקבלם כלם הבא זה אהר סור זה. Bei Gedalja 1bn Jachja f. 80b heisst es : ־־־ .חוש הטעם בלשון ושפתים Als hebräische Bezeichnung des Geschmacks begegnet uns bei Jehuda b. Salomo f. 29 c, 35 b, 44a nach Bcraclioth f. 14a: מטעמת, beim Übersetzer des Canon מטעם. Gegen das gewöhnliche טעם der Übersetzer erklärt sich Ibn Falaqtjera cod. Leyden 20 f. 284a : אט׳ המהבר וצריך להפריש בין טעם וטעימה כי טעם הדבר כמתיקות והמרירות ושאר הטעמים והוא שם דבר כמו מאכל וטעימה שם הפעל כאמרך אכילה והוא כשיטעם האדם המאכל לדעת אי זה טעם לו וע״כ נקרא טעימה חוש הלשון והוצרכתי לבאר זה ואם הוא מבואר מפד שרוב המעתיקים ישימו טעם במקום טעימה והוא טעות. Er gebraucht auch in seinen Schriften in der That den Ausdruck טעימה für den Geschmacksinn, so z. b. ס, הנפש f. 6 b, 14 a. 4) Diese Unterscheidung stammt aus Aristoteles de an. II, 10. Mose 1bn Tibbon übersetzt: ואי אפשר בחוש הזה שיקבל חוש הטעם בלתי לחות וזה אם בפעל ואם בכה ר״ל כי הטעם ממנו מה שהוא לה בפעל וממנו מה שהוא לה בכה ואשר הוא לה בכה לא ירגיש אלא כשישוב לח בפעל כמו שהוא העדן במלח שהנה הוא יבש בפעל ולא יוטעם אלא עד שישוב לח בפעל ווה כאשר יתך בפה ויתכו הלחויות אשר בו. Dies wiederholt in anderer Übersetzung duran f. 50b: והחוש לא ישיג הטעם אלא בלחו, שיש בנטע׳ כי כאשר יפגוש הלחות ההוא הלחו׳ אשר בלשון ישיג הטעם אלא שלפעמי׳ יהיה הלהו׳ בנטע' בפוע׳ ולפעמי׳ בכה כענין במלה שהוא יבש בפוע׳ ויש בו לחות נסגר וכשיות׳ ישיג הלשון טעם המלה. Daher bemerken auch 1bn Falaquera in ס׳ הנפש f. 6b: והראי' כי הרטיבות סבת הטעם במזוג שהדברים יש מהם מוטעמים בפעל והם הרטובים בפעל ומוטעמים בכה והם היבשים בפעל והיבשי׳ בפעל יהיו מוטעמים כשיהיו רטובים כמו המלח כי אין לו טעם עד שיתרטב und Josüa al-Lorki p. 65 nach berichtigter LA.: דע כי המוצ[י]א אלה הפעלים מן הפועל הרחוק. אל הפועל הקרוב הוא הדוק בהתערב נושאי׳ עמו כי או יוכלו ל הכנס בעומק חלולי חלקי הלשון והמוציא אותם אל הפועל הגמור הוא החום הטבעי.