Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 165

159 Als der eigentliche Bezirk 3) des Geschmackes galt die Zunge, ganz besonders, wie man mit Aristoteles annahm, der Zungenrand, ln zweiter Reihe schrieb man auch den! Gaumen Geschmacks- [m. וכן כתב החכם א ב ו ק ר ט הלחות אשר בפה הוא מרככת [ס״א מחתכת ’המאכל ואבן רשד כתב כי תועלת הריר הוא לרחוץ הדברים הנטעמים עד אשר יראה טעמם בפה וכן כתב אבן סיני כי תועלת הריר כדי שיכניס הדבר הנטעם אל הלשון כי הלשון אספוגית ומקבלת דבר לח והריר מלחלח אותו ועוד אמר טעם אחר כי מפני רוב תנועת הלשון הוצרכה ללחלח כדי שלא תיבש מפני התנועה כי התנועה מיבשת. Bei Aldabi f. 52» ist in der Entlehnung dieser Stelle für מוליי הרוק zu lesen: מולידי הרוק. Profiat Duran p. 36 bemerkt: השטה התחתון מהפה אשר תחת הלשון * והמקום הזה הוא אשר ממנו יבא אל הלשון הלחות הריריי אשר בו ישלם הטעם. Die grünen sog. Froschvenen, über die Hyrtl sich verbreitet HL. 28, 273 ff. und on. anat. p. 441 f., führen nicht ״erst seit Berengar״ diesen Namen, sondern stammen aus Ibn Sina’s Canon lib 3 Fen 6 c. 1 : U^O f was bereits Gerhard von Cremona wiedergiebt: et sub lingua sunt duae venae magnae, v i r i d e s, ex quibus procedunt venae plures, et nominantur duae raninae. 3) Es existirt von den rothen Lippen an, bemerkt Brücke a. a. 0. II, 242, bis in den Oesophagus hinein kein Ort, von dem nicht einmal gesagt worden ist, dass er schmecke. Nach Bidder in Wagner HWB. III, 1 p. 3 ist die Unsicherheit in Betreff des Geschmacksbezirks noch immer die gleiche. Jehüda b. Salomo f. 64b nennt Zunge und Gaumen zugleich als Schmeckorgane : וההייך והלשון לטעום. Gerson b. Salomo a. a. 0. berichtet von einer Meinungsdifferenz in Betreff der schmeckenden Partie der Zunge : וכתב ארסטו כי עקר ההר גש ההוא הוא בחודו של לשון ומקום הרחב שלו הוא במיעוט הרגש ואחרים אומרים כי החוש ההוא בלשון ובחיך במקום נגיעת חודו של לשון. Für ואחרים bietet Aldabi f. 52» in seiner Entlehnung dieser Stelle : וגאלימם, wonach Gerson auf den Streit zwischen Aristoteles und Galenus sich bezieht. Die Bemerkung f. 44a: ולפי שפעולתו אינו רק לצורך הנכנס באצטומכא היתה השגתו קטנה וקצרה יותר משאר ההרגשות (ס״א וכן החך) ויספיקו שני אלו האברים לה לפי שהם קרובים לאצטומכא hat Gerson wörtlich von Jakob b. Abbamare f. 129b entlehnt. Profiat Duran fasst p. 37 das biblische חך Job 12, 11, das bereits Ibn Parchon (s. oben p. 68 n. 75) durch das Vieariren der Sinnesbezeichnungen erklärt, für Zungenrücken, da die Zunge das Geschmacks- 01-gan bilde: ואחשוב כי הוא החלק אשר קראו הכתוב חיך באמרו וחך אוכל יטעם לו לפי שהכלי המיוהד לחוש הטעם אצל החוקרים כלם הוא הלשון וכן כתב החכם בן סינא בספרו. Vgi. p. 36. Duran f, 50b lässt dagegen dem Bibelworte seine Bedeutung, obwohl auch er die Zunge als Hauptorgan des Geschmackes ansieht: ואע״ם שהחוש הזה הוא