Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 153

147 dass eben nur bei den athmenden Thieren das Zustandekommen der Geruchswahrn ehmuu g von der Athmung abhänge. Es sei nemlieh bei diesen das Geruchsorgan mit einem Deckel versehen, der durch den eingeathmeten Luftstrom jedes Mal erst gehoben werden müsse, ähnlich wie das Augenlid in die Höhe gezogen werden muss, wenn wir sehen sollen; die nichtathmenden Thiere dagegen entbehren dieser Klappe. In dieser Einrichtung offenbart sich für Abraham Ibn Daüd8) die Gnade der Vorsehung, die es damit in מה שיתחדש באויר או במים ואפשר כי כן הוא בהוש ההדחה ומפני שהיתה זו המחיצה בהיוני המתנפש הצטרך להתנפש כדי שיסתלק אותה המחיצה וע״כ היה המתנפש לא יריה .במים מפני שאי אפשר שיתנפש בהם בי הנה להם מכסה ברוב בעלי חיים ואין להם מכמה בקשה העין מבעלי חיים ומפני שהיה זה המכסה בבעל(י) חיים המתנשם הוצרך אל הנשימה כדי שיגביה בו המכסה ולכן היה מה ש(לא) יתגשם לא יריח בלתי בלה ר״ל במים מפני שהוא לא יהיה אפשר .לו בו הנשימה Vgl. auch Aristoteles de sensu c. 2 und Ibn Falaquera הנפש 'D f. 6b. Duran f. 56a umschreibt dieselbe Stelle, erweitert jedoch, wohl nach Ibn Roschd, den Beweis für das Geruchsvermögen der Insecten : והראיה בזה שהם מביאים מזונם מרחוק והוא בהכרה מפני שהרגישו בו בריח ואם תחלוק בזה שאין זה מפני הריח אלא מפני ידיעת המקום או סבה אחרת הנה יש ראיה אחרת שיש להם ריח וזה שהריח ימיתם כמו שימית שאר הב״ה המריחים כי ריח הזפת והגפרית ימית הנמלים והדבורים א״כ יש להם ריה שאם לא היו מריחים לא היו בורחים ממנו ולא ימיתם. 8) Emuna rama p. 27 Z. BO ff. Statt Ibn Labi’8 Texte möge die elegantere Übersetzung Ibn Motot’s hier eine Stelle finden: והשא״פה נ״כ המלה מהאל ית׳ על ב״ח היותר שלם לפי שבו יריח בעת שירצה ויעמוד מלהריח בעת שירצה והב״ה היותר הסר כדגים אשר להם חורי ההוטמים לא נבראו בהם לשוא אבל יריחו בהם אמנם לפי שהיתה הרחתם מבלי שאיפה כי לא ישאף מי שאינו מתנשם ולא מתגשם מי שאין לו ריאה ונעשה הדג מריה על ברחו ומתחייבים אליו הריחות והוא לא יכול להסירם אלא במנוסתו כמו שהוא רואה על כיהו לפי שאין לו גבות להניע להם וימצאו הגבות לב״ה הנכבד שיראה בעיניו מה שירצה ויעצמם בגבות וממריחם כשירצה ויגין עליהם מן האבק והעשן ושאר המזיקים. Cloquet a. a. 0. p. 145 n. 3 findet einen Widerspruch zwischen Aristoteles hist, cinim. 4, 8, wo er das Geruchsorgan der Fische leugnet, und de sensu c. 5, wo er gegen Heraklit sich darauf beruft. Über das heute unbezweifelte Geruchsvermögen der Fische vgl. Brücke a. a. 0. II, 230 un,d Hermann a. a. 0. III, 2; p. 260 f. Das Fehlen der Lider bei den Fischen bemerkt auch z. B. Gerson״b. Salomo f. 23ä: כל בעלי חיים יש להם עפעפים בעיניהם חוץ מדגים, ebenso בן המלך 33 .0 והנזר f. 89אין לו עפעפים יכסה בהם עיניו :״ und Duran f. 52:״ והדגים אין להם עפעפים כי המים יגינו עליהם מהפגעים. 10*