Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 152

146 Die Rolle der Athmung. Da einerseits das Riechen unbedingt an den Einathmungsström geknüpft erscheint, andererseits aber auch nicht athmende Thiere Geruchsvermögen zeigen, so entschied man mit Aristoteles 7), -למעלה כי אם תניע בחוקה ותעורר הנחירים לקבל הריח ועל בן תעצור הנשימה לא ירגיש בריה ואף אם הוא מלא מאיד ה עשני המורח מפני שלא נכנם ולא הניע ולא העיר הנחירים הריה ועוד כי האיד העשני הנכנס שם כבר נתך ונפסד ועלה אל המוח עם יתר העשנים ונמוה שם ועל כן צריך לנשימה שיכניס מן האויר המורח תמיד בלי הפסק, in 1bn Roschd’s Namen erwähnt g-erson nur das 8. Argument: ובן רשד הביא ראיה אחרת שאין השאיפה ראיה ושאין ראשי הדדים כלי הריה שאלו כן ב״ח שאינם מתנשמים כמו הנמלים והדבורים למה ידיהו. Auch Abraham Abigdor bemerkt a. a. 0.: אא״א זה הדעת הוא דעת גאלינוס ואמי בי למרחק המקום הוצרך אל שאיפת הרוה ואמנם דעת ארסטו שהשגת הריה הוא לשני -מעברים הנראים בחוטם ון׳ רשד הקשה אל גאלי׳ שאם היה כמו שאמ׳ הנה כשנסתום הוטמעו ושאפנו האויר בפינו היינו מרגישים מיני הריח בהכרח בי החיך הוא פתוח אל החוטם ולא נמצא הדבר כן. Abigdor hat also die anonyme Übersetzung der Kullijjdt benutzt. 7) Ich stelle hier die Äusserung Ibn Falaquera’s cod. Leyden 20 f. 284a als eine zweite Übersetzung von de anima II, 9 g. E. der Übertragung Mose Ibn Tibbon’s gegenüber: I. F. -וההדחה שהיא בהתנפש היא המסוגלת באדם ואלו לא היתה ההדחה אלא בהתנפש יתחייב שלא יריח החיוני שאין לו דם וזה אי אפשר בי מוצאים אותו מריח מזונו מרחוק בדבורים והנמלים ועוד בי הריח המחליא האדם והממית אותו ממית זה החיוני בוב.1]ריח הגפרית וזולתו וע״כ יש לוט׳ בי זה החוש משתנה כחיוני המתנפש ושאינו מתנפש בי הוא בחיוני המתנפש במחיצה ובחיוני שאינו מתנפש בלא מחיצה ותסתלק אותה מחיצה בשיתנפש ווה דומה במה שקרה לעינים כי יש להם מחיצות ברוב החיונים והם העפעפים ואין להם מחיצה במה שהוא קשה העינים מהחיונים אבל הוא חש ברנע 1. T. ואולם שלא יפול ריח בלתי נשימה הנה הוא דבר מיוהד באנשים וזה יתבאר למי שבחנו ואלו היה הריח בלתי אפשר שיהיה אלא בנשימה היה מתחייב שלא יריח הבעל חיים זולת בעל הדם יאבל זה בלתי אפשר כי נמצאהו ירגיש הריה וזה שהוא ראוי שיהיה החוש אשר ירניש הריח מריה וממה שיודה על שהוא יריח עם היותו יבאו מזוניו מרחוק [ו]שאנחנו נמצא הריחות אשר יהליאו האנשים וימיתום ימיתו זה הבעל חיים במו הכופר וריח הנפרית ומה שדומה להם וכאשר היה זה כן הנה יתחייב שיהיה הבעל1 חיים בדתי דמי יריח לא כשיתנשם והנה יראה שיהיה החוש הזה. מתחלף בבעל חיים המתנשם מהבלתי מתנשם בי הנה הוא בבעל חיים המתנשם מכוסה ובבעל היים הבלתי מנשם בלתי מכוסה ויסתלק המכסה ההוא בנשימה בבעל(,) חיים המתנשם וזה דומה במה שקרה בעינים