Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 147

141 ־- das langsame Gehör die gleichzeitige Entladung des Donners. Aber auch an Unmittelbarkeit des Eindrucks* * * 4) kann sich das Ohr mit dem Auge nicht messen. Der Anblick der Dinge ergreift uns stärker als die Erzählung von ihnen. Aber ebenso unzweifelhaft sehen wir dem Gehör die erste Stelle eingeräumt, wo es sich um die Bedeutung der Sinne für uns handelt. Es ist der oberste Sinn des Geistes, das Organ alles Unterrichts 5), das Thor der Einsicht, wie es mit beziehungsreichem Aus- האויר הנלחץ בין שני העבים טרם שמוע האזן את הרעם שהוא בהכאת העבים ופגישתם אשר כמעט יאמ׳ שהוא ר״ל הרעם קודם לברק וזה למה שהוא נמשך אחר ההכאה והפגישה והתלה׳ חאויר מאוחר מההכאה והפגישה ואע״ם שבשקול הדעת השלמה יושג שרגע זה רגע זה ורגע זה רגע זה. Nach Ibn Parchon s. y. עקב ist Job 37, 4 diese Erscheinung gemeint: הבדק והרעם בבת אחת יצא ואבל העין רואה דבר מיד והאוזן עד שיגיע אל האוזן דרך ד,אויר לפיכך אמר אחריו ישאג קול עוד אמר ואל תאמר כי זמן הרבה יתעכב אלא מיד ישמע קולו, ebenso erklärt er Job 86,88 s.v. : רוע ריעו לענין הרעם כי הברק והרעם יוצאין בבת אחת אבל הברק יקדים למראית העין ואחר כך יבוא שמע הרעם. Auch Jehuda b. Salomo f. 59 >׳ bemerkt : ולפי׳ תשמע הרעם אחר ראיית הברק ואע״ם שעילת שניהם אחת. Onkeneira verweist in Betreff dieser Erscheinung איומה כנדגלות f. 9b auf sein ענק x הראות רואה ממרחק מה שאין השמע יכול ומבואר ממראה הבזק כאשר פירשו/י בחבורי ספר ענק שער אמונה. asarja Figo בינה לעתים f.1b sagl darum vom Gehörsinn: חוש השמע ״ י יותר נם ומאוחר. Josua al- Lorki bedient sieb a. a. 0. p. 64 des Beispiels vom Amboss : הלא ראית כי בהכות המכה בפטיש על הסדן בהיותו רהוק ממך לא תשמע קול ההכאה בעת ראותך אותו מכה כ״א לאחר זמן כפי הרוחק. 4) So bemerkt Isar Adarb! f. 100a: יותר מתפעל האדם ממה שרואה בחוש ממה ששומע לשמע אוזן und Mose albilka שערי דמעה f. 41b: מדרך האדם להתפעל יותר מאשי יראה בעיניו ממה שיתפעל מאשר ישמע באזניו וכבר הורגלו העולם לומר שלא יכאב הלב מאשר לא יראה העין. 5) Diesem Primat des Gehörs begegnen wir auch bei den Arabern. Vgl. meine Attribl. p. 221 n. 207, 506. Al-Gazzali verkleinert jedoch ohne Rücksicht auf den Streit mit dem Ohre die Bedeutung des Auges durch 7 Mängel משכית האורות eod. Oxford 1837 f. 243b: אמת ויציב תדע כי אור העין ישיננו שבעה חסרונות וזהו פישוטם כי הוא רואה זולתם ואינו רואה עצמו ואינו רואה מה שהוא רחוק ממנו ואינו רואה מה שהוא אחר המסך ורואה מן הדברים גלמם ואינו רואה מצפוניהם ורואה מן הגופים מקצתם ואינו רואה כולם ורואה דברים שיש להם תכלית ואינו רואה מה שאין לו תכלית וטועה הרבה פעמים בראייתו כי הוא רואה הגדול קטון והרחוק קרוב. והשוקט מתנועע והמתנועע שוקט הוץ אלו שבע חסרונות לא יפרדו מהעין המאה. Ibn Sinä betont in der Psychologie (ZDMG 29, 352) den alle Sinne