Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 146

140 sehr für uuser leibliches wie für unser geistiges Leben eingerichtet, bilden vornehmlich sie das uns von der Thierwelt unterscheidende Merkmal. Wenn wir aber auf die Frage ahtworten sollen, welchem dieser beiden Sinne das Mittelalter den Primat zuerkannte, so gilt es zunächst die Dignität, die ihnen an sich zukommt, von derjenigen zu unterscheiden, die sie für uns besitzen. Darüber bestand kein Zweifel, dass das Auge2) der höchstorganisirte, der von der Natur am Meisten begünstigte aller Sinne sei. Im Vergleiche zu ihm erscheint das Ohr träge. Erst wenn längst beim Gewitter 3) der Blitz im Auge aufgeleuchtet, vernimmt 2) Maimüni möge die Reihe der Beispiele eröffnen. פרקי משה f• 18 a aussert er: והיותי משובח ומעולה שבחושים הוא חוש הראות ואחריו חוש השמע. Gerson b. Salomo f. 39c erklärt nach meiner HS. : הראות והוא חוש הדק יותר מכל המשת החושים, levi b. Gerson im Pentateueheommm• tar f. 105b: והנה חוש הראות הוא יותר נכבד ויותר עוזר בזה מחוש השמע (vgi. oben p. 12 n. 20), Aldab! f. 93b: וחוש הראות הוא החד והדק והנכב׳ שבכולן ולכך הוא משיג בשיעור יות׳ משאר החושים וזה מבואי־ ונגלה שהרי בראותך אדם מרחף, wo ein Stück seiner Vorlage offenbar fehlt, Josua Ibn schoeib f. 47b: כראות שהוא הדק שבכלן ואחריו השמע und f. 53»: שחוש הראות יותר דק ורואה קודם השמיעה, Arama f. 62b: לחוש הראו׳ יש כה חזק בבחיג׳ העניני׳ והכרתם ־ ־ ולמטה ממנו חוש השמיעה und f. 62:״ חוש השמע קרוב אל חוש הראו׳ בחוזק בחינותיו, Abraham Schalom v, 13: חוש הראות שהוא הנכבד שבחושיס, Mose Trani בית אלהים f. 72°: חוש הראות הוא משיג הדברים על מכונם יותר משאר החושים und Mose Almosnino lässt Cant. 6, 5 alle Sinne durch das Auge vertreten sein ידי משה f. 45b: שעיניה אשר בהם כלל כל הה׳ חושים וזכר העינים להיותם הם החוש היותר דק והיותר רוחני כנודע והוא עקר יקר סב׳ השלמו׳ והעדרו. Abraham Gavison f. 17b leitet aus dem Range des Gesichtssinnes die hohe Bedeutung der ihm eignenden Tugenden und Laster ab : לפי ש(ה)חוש הראות הוא יותר דק ומופלג בדקו׳ יותר משאר החושי׳. Ähnlich heisst es im Buche בן המלך והנזיר c..33 (ed. Livorno f. 97b):כי הוא יותר זך ונקי משאר החושים. 3) Des bekannten Beweises für die grössere Raschheit der Gesichts- Wahrnehmungen bedient sich z. B. Ibn Esra zu Ex. 20, 1 : והנה ידענו כי הרגשת העין נכבדת מהרגשת האזן כי ידענו בראיות גמורות כי רגע הראות 'הברק בעין הוא רגע הרעם רק העין ראתה מרחוק והאויר מביא הקול אל האוזן והליכתו לאט ולא יגיע אל האזן רק אחר עבור הרגע. Moscon! f. 14s ׳> bemerkt, dass man eigentlich den Donner früher hören müsste : ואמגם לשלטון חוש הראות תכף במה שישיג ולא כן יעשה חוש השמע כי האויר יביא קול הנשמע אליו לאט ישיג חוש הראות תחלה הברק שהוא מהתלהבו׳