Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 145

139 Der Streit zwischen Gesicht und Gehör. Die nahe Beziehung, in der Gesieht und Gehör zu unserem Geiste stehen, ist niemals einem Denkenden entgangen. Sie erscheinen auch dem Mittelalter vorzugsweise als die Sinne der Intellectualität'), das treue Dienerpaar des Geistes, das die Natur darum mit besonderer Liebe und Auszeichnung ausgestattet habe. Gleich ') Vgl. oben p. 48 n. 36. So singt bereits Ibn Gajjat שפתי רננות f. 92b: 1 .כונן עין ואוזן ומשרתי לב נודעוbn Falaquera bemerkt, gestützt auf Aristoteles’ de sensu c. 1 g. E., cod. Leyden 20 f. 305a : ובל הוש מאלו החושים באדם הוא הדרך אל המושכלות הראשונות המגיעות ׳ באותו הסוג ובלבד חוש השמע והראות וע״ב אמ׳ ארסטו כי מי שלא חסר אלו השני חושים הוא יותר משכיל והשגתו יותר טובה. Levi b. Gerson erklärt daraus Cant. 2,14; f. 11וזכר מזה המראים והקולות לבד לפי ששני אלו החושים :״ הם מוכנים יותר אל העיון משאר החושים ווה מעניינם מבואר ולוה מי שנפקד ממנו אח׳ מאלו החושים או שניהם הוא מעט ההבנה מאד ושאר החושים הם יותר מוכנים בהשתמש בצרכי הגוף, ebenso Prov. 20,12: שאלו החושים יותר נכבדים שבכל החושים לקהת מהם ההקדמות הראשונות עם ההשגות במוהשים והם עם זה כלים אל שיקבץ אליו האדם ההכמ׳ שהשיגוה שאר האנשים כי באזן ישמעו דבריהם וילמד אותם ובעין ירא׳ דבריהם בספריהם ולזה יהיו אלו החושי' מהגדולים שבכלים. Vgl. Gavison f. 68 b. Auf diese beiden Schriftverse beruft sich denn aucb AlboIII, 2; f. 124a , wo er das stärkere Yerlangen liervorhebt, das wir nach den Wahrnehmungen dieser Sinne empfinden: ,ולזה תמצא היות האדם כומף אל מוחשי הראות והשמע ממוהשי הריח והטעם בי הטבע שם תשוקתנו לאלו יותר חזקה להיותם מתיהסים יותר אל שנקנה בהם הדברים העיונים שבהם נתלה השלמות האנושי שהוא תכלית שלמות האדם ושאר המוחשים הם מתיהפים יותר אל ההרגשות והתאוות הגופניות שהם רחוקות מאד משלמות האדם ואינם בו אלא להעמיד הגוף כבשאר הבעלי היים. Die falsche Interpunction der Ausgaben, die vor והטעם einen Punkt setzen, verwandelt den Geschmackssinn in einen logischen Grand; das Richtige haben z. B. die alte Handschrift Giuseppe Jare's in Ferrara und das Ci tat dieser Stelle bei Isak Adarbi דברי, שלום f. 16 b, der auch f. 115b Albo’s Ansicht benutzt und f. 113d bemerkt : ולהיות ששני חושים אלו הם מבת השגת שלמות בני האדם לכן כפלם הקב״ה בגופו של אדם לחזקו יותר בהם. Salomo Halewi f. 178ז׳!•ahmt: היותר משלימים האדם ומאשרים את נפשו בהשגותיו ומבדילים אותו מבין שאר הב״ח היו הראות והשמע לפי שאלה הם משותפים באדם ר״ל שמשתמשים לו לענין הגוף ולענין הנפש ולז״א שלמה עין רואה ואזן שומעת ה׳ עשה גם שניהם רוצה לומר שעשאם כפולים לגוף ולנפש [Pro«. 20,12], Das Citat des Verses bietet ein merkwürdiges psychologisches Beispiel für die Änderungen durch das Citiren nach dem Gedächtnisse,