Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 140

134 — Aber worauf beruht die Verschiedenheit der Töne, was geht in den bewegten Lufttheilchen vor, dass sie die Eigenthümlichkeiten des Schalles zu halten, zu tragen, im Hörnerven getreulich abzubilden vermögen? Da man von der Umwandlung von Reizen in Wahrnehmungen, von dem Wunder, um einen Ausdruck Czermak’s zu gebrauchen, der ״Transsubstantiation des ausschliesslich materiellen BewegungsVorgangs “ keine Ahnung hatte, so musste das fertige Tongebilde dem Ohre zugeführt werden, der Schall in jedem Theile des Mediums, das er durchschreitet, gleichsam mit seinem ganzen Inhalte gegenwärtig sein. Wie die Dinge dem Auge durch ihre von der Luft getragenen Lichtbilder sichtbar werden, so machen sie dem Ohre durch Schallbilder sich vernehmlich. Es ist darum nur die physiologische Ausdrucksweise der Alten, wenn in für uns geheimnissvoller Rede das Jesiräbuch19) von den 22 ״in den Schall gegrabenen, in die Luftgehauenen, im Munde befestigten“ Buchstaben des hebräischen Alfabetes spricht, Saadja20) von den ar. Ausdruck , als Fremdwort beizubehalten, doch wurde in HSS. und Ausgaben לחנים gewöhnlich später durch מונים ersetzt. Ygl. als Beispiele Kusari II, 69 und Zunz, Synagogale Poesie p. 115 b, More III, 45 g. E. und S. Sachs in Kobak’s Jeschurun IV p. קלא. Über das Wort vgl. ferner Orient IV. 86,141, 248, 540, VI, 156, Dukes שירי שלמה p. 78 n. 1 und Stein- Schneider in Ersch und Gruber, Encyclopädie II, 27 p. 424 n. 45. Profiat duran p. 21 gebraucht: .בנעימות והלחנים עשרים ושתים אותיות יסוד חקוקות בקול חצובות ברוה :2 ,11 ף׳ קבועות בפה. 20) Am Schlüsse von II, 1 seines Commentars zu Jezirci (I, 6) bemerkt Saadja: ובאומר במנין,כן האומר .באותיות שלעולם הם נתכפים ורצים ושבים בלא הקר ותכלית אצלנו והאומר השני ו למאמרו כסופה י ר ד ו פ ו וחפץ באומר זה שאם יעלה במחשבותינו איך נדמו ונסתבבו האותיות והמנין באויר לכן אמר כי כמו שאתה רואה הסופות איך יש להן דוגמות וצורות באויר ואפי׳ הכי הן משונות אע״פ שכולן עגולים ומצורות הנגלמים כלומר שיש כפופות שדומה לגלמים לכן יש מהן מה שארכו יתר על רהבו ומה שרחבו יתר על ארכו ומה?, בעגול ורבוע ומהם משולשים ומהם עגול על גבי עגול ומהם מה שיכגס מקצת העגול באחד[ר .1] וכל אלה הספורים כסופות ועל זה הדבר הקצר כלומר על זה הקירוב יעלה במחשבותינו איך נצטיירו האותיות [Nah, 1, 3]והמנין ועמדו באויר ולפיכך אמר ד׳ בסופה ובס[ש .1]ערה דרכו. Ebenso aussert er iv, 4 Ende (11,4): כיצד כי בהשתרטט ב אויר שורות ישרות ועקומות [ב]עגולות ומשולשות ומרובעות יבר[.1 ו]א מכפשלת מקצתם על מקצת ומהתוך מקצתם במקצת דמיונים פשוטות ומוגשמות על גוונים נפלאים אוספו מהם כלל הצורות כיצד בהכנסת הבית על הגימל והכנסת הדלית על ההא ובן