Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest
- Journal
- Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest
- Volume
- [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884)
- Date
- 1884-01-01
- Page
- – (sequence 137)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/3122061-3122068--0970-3123142- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
181 zurückwirft, eine .Wiederholung des Schalles, wie das Echo 15) oder der Klang hohler Instrumente, deren Wandungen der schallerregenden Luft den Durchgang wehren. הנהר או מי הים כשמשליבץ עליו אבן קטנה או צרור קטן שנעשה במים ההם עגולים הרבה עגול אחר עגול כי הדבר המושלך יניע חלקי המים הנוגעים בו והחלקים ההם יניעו החלקים הסמוכים להם ווןסמוכים לסמוכים עד שנעשה העגול האחרון עגול גדול כך חלקי האויר הנדפקים מתנועת הדופק אותם יניעו על צד הקף עגול החלקים הסמוכים להם והסמוכים לסמוכים עד הגיעם .אל האוזן 15) Aristoteles’ Äusserung über das Echo de an, II, 8 lautet bei Mos® 1bn Tibbon : ואולם הצלילה הנה יתחדש מן האויר האחד בעינו כאשר נעצר בדבר אשר יקיפהו וימנעהו מלצאת ויחזור נדחה בצדדי הדבר ההוא בדרך הכדור דהייה מתדמה ויכפל הקול האחד בעינו על.מספר הדחייה ההיא וישוב כאלו הוא עונה לקול וכן יקרה הרבה בבתים אשר לא יעמדו בהם. Ibn Sinä’s Ansicht bespricht Landauer ZDMG- 29, 895 n. 11. Al-Gazzali a. a. 0. äussert : וכמו שהכלי כאשר היה בו מים והושלכה באמצעו אבן התפשטה ממנה העגולה עד קצות המקיף ונפגעה בהם ושבה אחור עד האמצע בן התמוגגות האויר כאשר נגע בגשם קשה פעמי׳ שב אהור ויהיה,ממנו הצליל נ״א בחזרת ההברה m.] נ״א הברה] ויהיה בהשגת הנטיה והשכ[נו?]תה m.] פעמי׳ רבות] תמידות הקול כמו בכלים והמרחץ, daher bei 1bn Sah9la: וכן האויר כאשר יפגוש נוף קשה * יומם ולילה תמיד לא יחשה ׳ ואולי כי בהפרת יתחדש ממנו צלצול * והוא הקול אשר ממנו אצול. Abraham 1bn Dahd’s Äusserung p. 28 Z. 13 ff. will ich nach dem berichtigten Texte Ibn Laih’s und der Übersetzung Ibn Motot’s hierherstellen: I. M. I. L. אמנם הקעור יחייב עקוב יציאת האויר הדפוק והתב[מ .1]לטו והתחזרו עד שתעשה הדפיקה האהת הברות רבות ויתחדש לו דמות ההברה המתחדשת כאשר יבא צווה במקום מקובב או בין הרים גבוהים שמונעים מהלוך האויר המודפק לפנים ומתהזר ותהיה .ממנו ההברה אמנם הקערירות יחייב המנע יציאת האויר המוכה וקשקושו וצלצולו עד שיהיה האחת הברות רבות ויתחדש לו בדמות ההברה המתחדשת כשיצעק הצועק במקום מקובב או בין הרים גבוהים מונעים מלכת ד,אויר המוכה לפנים ׳וייסוג אחור ויהיה ממנו .ההברה Aristoteles giebt auch Ibn Falaquera wieder a.a.O.: והגופים הנבובים האויר נדהה מצדדיהם פעמים רבים ויתהדש שם לקול אריכות גדול ומזה הסוג הוא הקול ששומע אותו האדם בתתו קול במקום החרב כי אין זה דבר אהר אלא שהאויר חוזר לאחור מפני הגוף כשיפגש ׳ בו כמו הכדור ויניע פעם שנית האויר המסודר באזנים שהוא הכלי הקרוב לשמע ויחזור אוחו הקול כאלו ׳הוא עונה לקול הראשון ויהיה הקול הנשמע פעם שנית הוא מתחדש תמיד אלא שהוא נעלם. So bemerkt auch Duran ib.: האויר הנסגר בקבוב כאשר לא יהיה לו אפשרות לצאת יתהפך בצדדי הקבוב ויהדש קולו׳ משונו׳ כמו כלי הניגון. Der Ausdruck קעור oder קערירות bezeichnet jüLäx das Concave. Vgl. Munk, Guide m, 14; p. 99 n. 2. ולקערורי ולנבנוני שלו gebraucht z. B. Abravanel zu Ex, 25, 31 ff. f. 199a für die Concavität und Convexität 9*