Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 127

121 In der Mystik des So har ti7) sind die Angen die zwei' Bundestafeln oder die Pforten der Gerechtigkeit, von denen der Psalmendichter singt, die Lider die Cherubim, die ihre Fittige gleichsam ober der heiligen Lade des Auges ausbreiten, der Lichtschein in der Pupille ü8) das Feuer des Dornbuschs, in dem Gott sich offenbart. Alles dieses hat Gott gewirkt, zwei- und dreifältig am Mensehen, das soll der Dichter des Job 33. 28, wie der Sohar 69) in seiner lebhaften poetischen Auffassung selbst des Gewohnten, Unauffälligen bemerkt, von dem Wunder des dreifarbigen Augapfels ausgerufen haben. In diesen dem Regenbogen entsprechenden Farben und Theilen des Auges tragen wir gleichsam den Grundriss unserer Erde 70) im Angesicht. Im Weissen des Auges ist das עבים הוא יותר חוק לראות הדברים מרחוק. Dass die alten Bildhauer die Lider dick zu gestalten pflegten, bemerkt Magnus, das Auge in seinen ästhetischen und cuMurgeschicMlichen Beziehungen p. 92 f. Duran f. 52a äussert: בעפעפים שהם לשמירת העין לפי שהוא אבר זך מקבל ההפעלות עשה לו חטבע שמירת העפעף כמו הנדן לחרב וכן שאר[שע־.1] העפעפיס והגבות. Salomo Halewi f. 51° deutet nach der Analogie der Augen auch die Lider Fror. 4,25 auf Beamte: ועפעפיך הם השוטרי׳ ושרי הצבא הרודים בעם העושי׳ במלאכה להוציא לאור גזרת עיני העדה שאלה הם סביבות העינים ושומרים אותם♦ Das Wort עמעפים, das ursprünglich die Wimperhaare bedeutet, erscheint hier unbedenklich als Lider angewendet, die umgekehrte Erscheinung, wie sie Hyrtl, onomatölogia p. 116 für cilium feststellt. Emuna rama p. 27 gebraucht Ibn Motot : גבות für Ibn Labi’s : עפעפיים. 67) הקוני־ הזהר f. 162תרץ עינין אינון תרין לוחין יקירין דאוריית׳ :״, N1-. 4 f. 20”:דא אינון תרין עפעפי עינא דאינון פתהין [Ps. 118.19] פתחו לי אלין [Ex. 37,9] וסגרין ועלייהו אתמר ו[י]היו הכרובי׳ פורשי כנפיס למעלה תרין כרובי עינא פורשי כנפים עפעפי עינא ועוד פתחו לי שערי צדק אלין אינון ב, עיינץ. Vgl. f. 162a nnd die Ausführungen Elia m Vidas’ ראשית חכמה (Constantinopel 1736) f. 174 a. Über die Bezeichnung der Lider als Flügel taoaog tarsus s. Hyrtl, ouoni. anat. p. 529. 08) ih.Nr. 6f. 25a: דא בת עין בההיא זמנא דיהץ [P*. 3,2] בלבת אש נהירין תלת גוונין דעיגא דאינון לקבל תלת גוונין דקשת מיד וראיתי׳ לזכור [Gen. 9,17] .ברית עולם ף° ib. f.25-ואלין אימן תלת לבושין דתלת כסויין דתלת גוונין דעינא : י .דאינון לבושין לבת עין דאיהי נשמת׳ 0ד) Der Vergleich stammt aus Demdi Erez sutta c. 9 : העה״ז דומה לגלגל עינו של אדם ־ לבן שבו זה אוקיינוס שמקיף את כל העולם שחור שבו זה העולם * [מ]קומט שבשחור זה ירושלים פרצוף שבמקומט זה בית המקדש שיבנה במהרה. Vgl. Bacher in Frankel-Grätz Mischr. 32, 542 n. 1. Dies erweitert der Sohar (Cremona 1558) freu. f. 120a: בגין דעיגלי היזו דעלמא ביה אתהזי חוורא דביה הוא ימא רבא ואמהר כל עלמ׳ בכל סטרוי