Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 123

117 galt als die lichtreichste 52), Schwarz als die lichtärmste aller k arben. Das umgekehrte Verhältniss zeigen sie zur Wärme, eine Bemerkung, in der dem aknnngsreichen Geiste Abraham Ibn Esra’s °3) eine Spur von der Wärmescala der Farben, eine Beziehung zwischen Farben- und Temperatursinn gedämmert zu haben scheint. Wiewohl das Auge, d. i. ganz besonders die Linse, gerade um das feine Wahrnehmungsvermögen für die Farben zu bewahren, völlig farblos sein muss, so wurde doch eine Verwandtschaft zwi- \ sehen den Grundfarben und den Grundeigenschaften 54) des Augenlichtes zum Behufe der physiologischen Erklärung zuweilen angenommen. Als die eigentlich auszeichnende, wunderbarste Eigenschaft Die Zeit- .des Gesichtssinns pflegt die Zeitlosigkeit55) seiner Wahrnehmunglosigkeit des *hervorgehoben zu werden. Aus dem Himmel stammend, der Quint- Sehacts־ 52) So erklärt Ten Esra Gen. 36, 20 : ד,הרי : ונמשלו הסגנים בלובן בעבור שאץ בעינים כמהו והוא כאור und Ecci 10, 17 אמר :בן הורים אהד מהמפרשים ידוע שאין בעי־נים כדמות הלובן שהוא דומה לאור ואין למטה מן השחור. Vgi. 1bx Gana« f ed. Neubauer s. v. הור. 53) Ibn Esra zu Gen. 30, 32 bemerkt nemlieh nach der berichtigten la : וחום הוא השחור ויתכן שנקרא השחור כן מפני ההום כי השהור יותר חם מהלכן. Dieser correcten LA. fügt Mosconi f. 60b die Bemerkung hinzu: *פי׳ בקצת הספרים זה הלשון מצאתיו על נסהא זולת זה שזכרתי והיא.זאת והוא השחרות ויתכן שנקרא השחרות כן מפני החום בי השחרות יותר הם מהלובן והיא נסהא משובשת אין בה מתום אצל מביני לשון הקדש וזה שהחכם ז״ל מבאר מלת חום בשורק שהוא תאר לכבש ההם לא חום בהולם כי חום בהולם הוא שם. והיודע לדבי יכיר זה. f)t) So bemerkt der Verfasser des ס' הישר f. 20״ nach der durch cod. Halberstam 58 wesentlich verbesserten LA. : לא ישיג דבר לדבר אהר רק בקצת שותפות ודמיון ש י ד מ ה ז ה ל ז ה כמו העין א ש ר ל א ת ש י נ ה אורה א ל א בקצת שותפות ודמיון שיש בץ העין והאורה כי העין היא לבנה ובהייה ויש בה אור נוצץ ואלה השלש כהות הם מצואים בשמש ובכל מאור וע״כ תשיג האורה מפני זה השתוף והדמיון שיש ביניהם und ib. f. 201וכן העין תשיג המאורות ותשיג הצבעוני' ובתהלה :׳ תשיג המראה השחור כי הוא דמיונה ותשיג הלובן מפני שהיא מאירה ותשיג האדום והירוק מפני שהם מורכבים משני אלה. 55) Von Au b. al-Abbas führt Vincexz v. Beauvais lib. 26 c. 30 die Äusserung an : non est omnino temporis aliquid inter momentum, quo luei spiritns occurrit et quo mens illu[l. a]m sentit propter occursus eius ad meutern celerrimam perventionem. Sed etsi res visa longe remota sit: eam tarnen absque liiora spiritus videns comprehendit. So bemerkt auch hw Gabiboi, תקון f. ■1והחוש הזה אינו פוסק מהשיג מוחשו תמיד מבלי זמן :״ ואני ר״ל [רוצה לומר] בזה שהוא משיג הקרוב אליו והרחוק ממנו בעת אחת