Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 124

— 118 — ‘ esseuz der Sphären urverwandt, saugt das kleine Auge das gewaltige Ilimmelsrund 56) im Fluge ein, umspannt es das Nächste und das Fernste gleichzeitig, unbeschränkt in der Aufnahme unermesslieh vieler und verschiedenartiger Eindrücke, deren bunte Fülle es mühelos und neben einander bemeistert. Selifäliigkeit Aus der Farbe und Gestalt des Auges glaubte man mit den des Auges. Alten auf seine Sehfähigkeit schliessen zu können. Überwiegend reiche Feuchtigkeit״') bewirkt die schwarze Färbung und leiht dem 'ואין בין השגתו הקרוב והשגתו הרחוק זמן כמו שאר החושי. Besonders aber ist es Abraiiam Ibn Esra, der die Unzeitlichkeit des Sehactes hervorhebt. 111 sei״ 11er musivischen Sprache bemerkt er Kx. 3, 6 : ישער העין מ[.1 כ]שער השמים בי ברגע אהד יראה תמונות רבות רחוקות עם ק ר ו ב ו ת ואץ בבה שער האונים והאף והחיך והיד. Mit שער העין spielt er auf Neh. 2,14, mit שער השמים auf Gen. 28, 17 an. Bereits Mosconi f. 86'׳ hat diese Stelle missverstanden:ר״ל שימו שבשמים -א• תמונות רבות להיותם בעלי ספירי ת ומטבע הדברים הספיריים שיחליפו מיאים ותמונות עד.איל סוה ברגע אהד יכן ענין העין שברחה לראות תמונות רבות לחוקות וקרובות ברגע אחד כי היא בלתי בעלת מיאה ידוע והבלתי בעל מראה יקבל כל מראה ווה ענין דק מאד נתבאר בספר הנפש גם בספר החוש והמוחש. Schmied!. fahrt »״׳.׳ chananja 7, 463 aus einer anonymen Randglosse die Vermuthung an, die er ״höchst zutreffend’4 findet : גדול משער האזנים. Das Richtige hat zuerst S. Sachs, Ha-TecUij'jaU 2, 16 erkannt. Im Zusammenhalt mit Ibn Esra’s Äusserungen über die Beziehung der Sinne zu den Elementen gewinnt jedoch die Stelle erst ihr volles Licht, s. oben p. 79 n. 91. Attribl. p. 506 ist daher zu bericlitigen. Den gleichen Gedanken äussert Ibn Esra auch הקצר p. 15 : העין תראה צורות רבות בלא רגע זמן und p. 7״ nach de!• richtige״ la. bei 1b» Zarza tאיך תראה העין צורות ר ב ו' ומשונות רגע אהד :׳׳49 .׳, /■:cd. 2.1:> : כמו שיבדיל האור הצורות ויראה הקרובים והרחוקים ויעמיך כל דבי על מתכונתו und endlich ebenso im Streit der Sinne (tixr'eut CIlam-tl IV, 144): ושמים לפי רגע וארץ אשורמו בלי צעד אשורים * ויהד אהדה צורות מ שונות ־ ואם רבו בלי חלקי שברים. wie ich gegen 4° הכרמל I, 253 nach ib. 323, der Abschrift Giuseppe Jare's aus cod. VI Mantua und Neubaüer’s Vergleichung von cod. Pooocke 108 lese. Josua al-Lorki bemerkt p. 64: וכל זה בלא זמן und ib.: חוש הראות משיג בלי זמן. Jcda Bola! a.a.0. ועל כן נמצא חוש הראות מתעלה על שאר החושים החיצוניים בשלש מעלות אלה, אחת כי ישיג מוחשיו ממקום יותר רחוק, שנית כי ישיגם ברגע בלתי שהות זמן כלל, שלישית שגלגל שחור העין עם כל קטנו יתרשם בו חצי כדור הגלגל עם כל גדלו. 50) So heisst es in al-Gazzäli’s Maiydsui: כי.כאשר תתרחב העין לגשמים תתפשט על חצי העולם והצי כדור השמים. Und Ibn Esra bemerkt ebenso הקצר p. 71: ואיך יכילו השמים בגרנר הלבן. Vgl. Bolat's lusserung in 11. 55. •לי] Vgl. Gehsok b. Salomo f. IO'1 ff., wo ich nach meiner HS. folgende