Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 122

— 116 — oder auch, u. z. seihst in uerlialb des ßegeuhogeus nur drei. Weiss אבן לבן; daher gebrauchen auch die Übersetzer ספיריי als durchsichtig. Diese Gleichung des Gaons bestreitet Ibn Esra a. a. 0., 74 הקצר, Threni 4, 7. Jes. 54, 11, indem er den Saphir als rotli. grünlichroth bezeichnet. Ibn Pakchox s. v. ספיר bemerkt, ohne Kenntnis« der Commenture Ibn Esra’s : בספירים פ, אבנים טובות לבנו ת. Daher erklärt auch noch Bibago f. 35b: כמו הספיר שהוא נעדר המראים כלם ולכן יקבלם כלם שאם היה לו מראה מה מעצמו לא יקבל כל המראים כי אותו המראה אשר לו מטבעו ישנה.או יעיק לספיר ההוא מקבל המראים האחרים כלם und f. 50הבדולח כי הוא :־׳ נעדר המראים כדרך הספיר נעדר הגוונים. Die .Annahme der Farbenscala zwischen den Grenzen Weiss und Schwarz hat selbst die Etymologie der Farben bei Ibn Esra beeinflusst, da er תכלית — תכלת als die letzte, שני יסד als zweite Farbe in der Reihe erklärt הקצר p. 78 : ותכלת היא עין :קרובה לשחרות והיא מעט דומה לשמים י ויתכן שנקרא כן בעבור שזאת העין תכלית כל העינים כי אין אחריה כי הלובן תחלה ־ ויתכך היות פירוש ש;• השני לעין הלובן כי זאת העין היא כמו אמצעית בין הלובן והשחרות• Jehuda b. Salomo, der f. 59c Weiss und Schwarz als Grundfarben erklärt: יסוד הצבעים הן הלבן והשדוד, zählt f. 55״ folgende fünf auf: האכמל, האזרק ואלשהולה, הכחלות, הזרקות, als gäbe es keine hebr. Bezeichnungen. A.ueh Ibs Falaqukra ס׳ הנפש f. 5'■ bemerkt; ה)יםודות הגוונים השחור והלבן!. Nur vier scheint das ס׳ הישר f. 20b anzunehmen. Die Farben des Regenbogens, deren die lauteren Brüder vier zählen (s. die Lehre von der Weltseele p. 184 und Natur anschatt ung p. 85), beschreibt z. B. Gereon b. Salomo f. 7° — ich folge meiner HS. — als drei: נזכור תהלה ממראה הקשת ונאמר כי הם שלש מראות העגולה העליונה אדומה והשנית ירוקה והשלישית כרכומית והמראה הפנימית בקשת היא חלושה משני המראים שלמעלה ממנו. v1״. Mauxüs, Entwickelung des Farbensinns p. 16 f. Im Sohar gelten nur Weiss, Roth, Grün oder Gelb als Grundfarben, die auch allein im Regenbogen und im Auge vertreten seien, s. תקוני הזהר f. 162 ״, vgl. Jellinek, Beiträge, I, 79; es werden jedoch auch sieben Farben gezählt, s. ib. p. 78. Von geistigen Farben der Seele, welche der Lidschlag des Auges verrathe, spricht Ibn Gabirol תקוץ f. 4דברו הפילוסופים בחוש העין באמרם לנפש צבעים רוחניים :״ דהן נראין בתנועת עפעפי העין. Eine Beziehung der Farben zu den Elementen verrathen die Äusserungen Saadja’s I, 32 und II, 54 : במראים המיוחסים אל הארבעדז מבעים (vgl. Guttmann p. 64) und die lux Falaquera’s in פ' הנפש f. 5h und Ibn Latif's über die wohlthätige Wirkung des Pflanzengr&n«׳ ־!>//)׳Tedüjjdh 2, 57): הירוק הוא מורכב משניהם,"' ר״ל מלובן ושחרות כי.המים לא"יוכלו לפעול פעולתם לגמרי מפני שהעפר יעכבם וכ״כ העפר שהמים יעכבם[נו .1] על כן יחוס עליהם שיפעלו פעולה ממוצעת והיא הירקות על כן ירצה בו הוש העין. Vgl. Aristoteles Froblein. XXXI, 20 und die Bemerkung der lauteren Brüder Anthropologie p. 24. Über die Farbennamen im Talmud s. Levysohn in Fbankej/s Mt sch. 1858 p. 447 ff. Als Bezeichnung für den Begriff Farbe gewinnen wir somit■ fünf Ausdrücke : ,מונים, מראים מראות, עינים, צבעינו.