Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 120

114 — mögen, beeinträchtigt oder verhindert das Sehen. Es muss 2) das Medium, die Luft vollständige Durchsichtigkeit zeigen. Und da das Durchsichtige durch die Farbe bewegt wird, so müssen endlich 3) die Gegenstände, die zur Wahrnehmung gelangen sollen, farbig sein. gleich zuvörderst für die älteste Zeit bei Magnus, Geschichte des grauen Staars p. 18, dass sich ״im 4. Kapitel der Tosafoth“ der Ausdruck מים קבלעים als Name des Staars finde. Ich will zunächst das aus keiner anderen Litteratur als aus der jüdischen zu duldende Citat erklären. Gemeint ist die Tosefta Bechoroth c. 4 § 3. Der Ausdruck findet sich jedoch ebenso in der Misclma Bech. c. 6 §. 2 und bedeutet nach Bech. f. 38b schwerlich den Staar. Von der späteren Bezeichnung desselben war bereits die Rede p. 97 n. 24. Ein Pröbchen der Übersetzungen mag Folgendes geben. Emuna rama p.55־ z. 12 heisst es: [= המים הנוזלים בעין או הצפורן הנקרא בערבי טאפרה [טפ-ה .1] המתילד עליו. Weh, p. 69 übersetzt: ״Thränen wasser, oder ein Staarh äutch en. il Vgl. Atiribl. p. 355 11.37. Es muss richtig lauten : Staar oder Pterygium. Den Ausdruck טאפרה hat bereits richtig so verbessert und erklärt Pinsrer in seiner Copie Nr. 23 von cod. St. Petersburg 46892׳. So übersetzten die Araber den griechischen Namen des Pterygiums daher unguis, ungula, צפורן. Maimvni erklärt Bech. vi, 2 חלזון und נהש als Pterygium: לחלזון נחש 1j y וחלזון;= IZWf <xa.d 0־^ U׳*־ נחש שני שמות נגררים על ענין אהד הוא שיצא כעין בשר דו־.־ וימשך עד שחופה קצת משהור. העין ושמו המפורסם אצל הרופאים בלשון ערב מפרה אמר המעתיק וכן קורץ לצפורן האצבע מפרה בלשון ערבי)). Josef 1bx /adoik p. 4 äussert: ויצטרך ההרגש להיות בריא משום’פגע והולי ומוכן לקבל הדבר המורגש ט העין בהיות׳ שלא על בורי׳ אינה משגת הגוונים על אמתתם כי כשיארע לה החולי שנקרא בלשון ערבי אלרמ״ר תראה הדברים כולם אדומים. Eine Krankheit dieses Namens giebt es nicht. Ich lese אלרמד — der gewöhnliche Name der Ophthalmia, der z. B. Ihn Sinä einen Abschnitt seines Canon lib. 3 Fen 3 tract. 1 c. 6 gewidmet hat. Vgl. auch Ibn Roschd CölHget III, 38 g. E. In den Aphorismen Maimuni’s erscheint eine Reihe von Augenkrankheiten, die jedoch die Übersetzer nicht hebräisch wiederzugeben vermochten, so z. B. f. 49 b, wo ich Serachjas Übersetzung der Natan’s gegenüberstelle : Serachja : המים שיתקבץ בעין והוא אשר יקראוהו הרופאים פישוט בערבי אנפשאר יתקבץ במה שבין הלחות הכפוריי וב[ה.1]קמם הקרני הקרום הנק' בערבי אלמלתהם והוא הלובש כולן כשיתמרסם מורסה דמיית והוא נק׳ Natan : המים המתחדשים בעין הם שיקראו הרופאים התפשטות יתקבץ בין הלחות הגלו[- •1]דית והקדום הקרניי. הקרום הידוע באלמלתהת[ם .1] והוא לובן העין אם יתחדש בו מורפא דמיית נקרא רמ״ד יזיק בפעולות הראות